ספרי_ארבעה_טורים_עומדים_בשורה

מהלכות ראש השנה ויום הכיפורים השייכות לנשים

מקבץ הלכות ראש השנה ויום כיפור לנשים.

התרת נדרים בערב ראש השנה

א. המנהג הוא שלא לעשות בערב ראש השנה התרת נדרים עבור נשים (הליכות שלמה פ”א סע’ י בשם הגרש”ז אויערבאך וקובץ מבית לוי ח”ד בשם הגר”ש וואזנר), וסומכות על אמירת כל נדרי ביוה”כ. ונשים שאכן סומכות על אמירת כל נדרי להתרת נדרים יקפידו להבין את הנוסח שאומרים בכל נדרי ויאמרו אותו בפה עם הש”ץ.

אשה שחושבת שלא תלך בכל נדרי לבית הכנסת, ראוי שתעשה התרת נדרים בערב ראש השנה או בעשרת ימי תשובה, או שתעשה את בעלה שליח להתרת נדריה, [ועל האשה לומר לבעלה מתחילה כשממנה אותו לשליח שאם נדרה נדר או שנהגה מנהג טוב ולא אמרה בלי נדר שהיא מתחרטת על כך (שו”ת רב פעלים ח”ד או”ח סי’ לד)], ואחר שיסיים ההתרה שלו בעוד המתירים יושבים, יאמר למתירים שאשתו ג”כ רוצה שיתירו לה נדריה, וישיבו לו ג’ פעמים “מותר לה”. (עי’ בדברי הגר”ש דבליצקי בספר קיצור הל’ מועדים עמ’ ט). ואת מסירת המודעה א”צ שתאמר בפני ג’ אלא מספיק שתאמר זאת בפני בעלה (הגר”נ קופשיץ שליט”א).

הכנת הנרות בערב ראש השנה

ב. המדליקים ב”פתיל צף” ראוי שיכינו בערב ראש השנה את הפתילות, [כלומר שיכניסו את השעוה לדיסקית], גם עבור לילה השני. (הגר”נ קופשיץ שליט”א). [אכן בשש”כ (פל”ג הערה מג) כתב להתיר להרכיב את הפתיל צף ביו”ט. ובשו”ת שבט הלוי ח”ט סי’ קכח כתב שמעיקר הדין דעתו נוטה להתיר להרכיב ביו”ט, אך שהוא עצמו נוהג להכין לפני יו”ט]. והמשתמשים ב”נרוניות” אינם צריכים להכין מער”ה לשני הימים.

בלילה השני מותר להוציא את שאריות הנר או הפתיל צף, ויש שהורו שעדיף לעשות זאת בעזרת כלי ולא בידיים. (עי’ בספר ארחות שבת פי”ט סע’ רח בשם הגרי”ש אלישיב, וע”ע בספר ירושלים במועדיה ירח האיתנים עמ’ קעא). 

הדלקת נרות

ג. מדליקים נרות ומברכים “להדליק נר של יום טוב” (שו”ע רסג סע’ ה). [טעתה ובירכה “להדליק נר של שבת”, אם תיקנה בתוך כדי דיבור ואמרה “להדליק נר של יו”ט” יצאה ידי חובה, ואם נזכרה אחר כדי דיבור תחזור ותברך כל זמן שהנרות דולקים].

זמן ההדלקה

ד. כשחל ראש השנה בחול ישנן הנוהגות להדליק ביום הראשון מבעוד יום כבכל ערב שבת, וישנן הנוהגות להדליק הנרות רק אחר שחוזרים מבית הכנסת ע”י העברת אש מנר דולק (עי’ מט”א תרכה סע’ לג). [ויש שכתבו שבזמנינו שדולק אור החשמל גם מי שנהגה להדליק בלילה תשנה מנהגה ותדליק מבעו”י בשעה שמדליקה החשמל לכבוד יו”ט, כדי שהברכה תחול אף עליו (עי’ שבות יצחק דיני נר שבת עמ’ סו בשם הגרי”ש אלישיב)].

בלילה השני מדליקים נרות רק אחר צאת הכוכבים (עי’ מט”א תקצט סע’ י).  

זמן הברכה

ה. יום טוב שחל בחול צריך לברך קודם ההדלקה (משנ”ב רסג ס”ק כז בשם הרבה אחרונים). [אמנם י”א שגם ביום טוב שחל בחול תברך רק אחר ההדלקה (משנ”ב שם מהמג”א)]. וכשמברכים קודם ההדלקה אין צורך לכסות את העינים.

המקפידים בכל שבת להדליק את אור החשמל בזמן הדלקת נרות ולכוין בברכה על שניהם, בערב יו”ט תדליק תחילה את החשמל ואח”כ תברך ותכוין בברכתה על החשמל והנרות ואח”כ תדליק את הנרות (שבות יצחק יו”ט עמ’ עג בשם הגרי”ש אלישיב).

ברכת שהחיינו

ו. נוהגים לברך שהחיינו בשני הלילות בשעת ההדלקה (מט”א תקפא סע’ נד, ולוח ארץ ישראל, ובספר חוט שני עמ’ תיא כתב בשם הגר”נ קרליץ שליט”א שכך יש לנהוג ואין לשנות). [אך יש שכתבו שהאשה לא תברך שהחיינו בשעת ההדלקה אלא תשמע מבעלה בקידוש (עי’ משנ”ב רסג ס”ק כד)].

נכון שבלילה השני תלבש בגד חדש או תניח פרי חדש ותכוין בברכת שהחיינו לצאת בה גם חובת הבגד או הפרי (משנ”ב תר ס”ק ד) [וזאת מלבד עיקר הכוונה בברכה שהיא על עצם היום]. וזה מועיל אף שלא אוכלת כעת מהפרי אלא בסעודה. (כן משמע במשנ”ב שם).

אף אם לא מצאו בגד או פרי חדש מ”מ תברך שהחיינו (עי’ רמ”א תר סע’ ב).

נשים האוכלות לבדן ומקדשות לעצמן לא יברכו שהחיינו בהדלקה כי אם בקידוש (לוח א”י).

דין עניית אמן על ברכת שהחיינו

ז. אשה שבירכה שהחיינו כשהדליקה נרות, יש שהורו שלכתחילה לא תענה אמן אחר ברכת שהחיינו בקידוש (מקראי קודש פסח ח”ב לח, מועדים וזמנים ח”ז קיז, ועי’ שו”ת שבט הלוי ח”ג סי’ סט). ויש חולקים וסוברים שיכולה לענות אמן ואין בזה משום הפסק (שו”ת אג”מ או”ח ח”ד סי’ כא, ספר אמת ליעקב על הטור הערה 541, וחוט שני ח”ד עמ’ קי בשם הגר”נ קרליץ שליט”א).

אשה ששכחה לומר יעלה ויבוא בברכת המזון

ח.  אשה ששכחה לומר יעלה ויבא, נחלקו הפוסקים אם תחזור (עי’ שו”ת רעק”א סי’ א, ושו”ת שבט הלוי ח”ד סי’ יח אות א). ולמעשה לא תחזור. [והרוצה להחמיר על עצמה תיטול ידיה שנית לסעודה ותאכל כזית ותברך ברכת המזון ותאמר יעו”י (קובץ מבקשי תורה יו”ט עמ’ רמא בשם הגרי”ש אלישיב) או שתצא יד”ח בברהמ”ז מאחר (הל’ חג בחג פ”ז סע’ יז)]. ואם נזכרה קודם שהתחילה הטוב והמטיב תאמר “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל את יום הזכרון הזה”.

תקיעת שופר

ט. נשים פטורות מתקיעת שופר (שו”ע תקפט סע’ ג). ומ”מ הן יכולות לקיים את המצוה ויש להן שכר כמו מי שאינו מצווה ועושה (שו”ע שם סע’ ו ומשנ”ב ס”ק ח). וכתבו האחרונים שבזמנינו קבלו הנשים עליהן לשמוע את תקיעות שופר כחובה (עי’ חיי”א כלל קמא סע’ ז).

לדעת השו”ע לא יברכו על התקיעות, אך הנוהגות כהרמ”א יברכו (שו”ע שם).

אכילה קודם התקיעות

י. יש להקל לנשים לאכול קודם התקיעות במקום הצורך יותר מאשר מקילים בזה לאנשים (עי’ חיי אדם קמא סע’ ז ואלף המגן תקפט ס”ק יב).

אשה שאיחרה לבוא לבית הכנסת

יא. אשה שאיחרה לבוא לבהכ”נ וכבר בירכו את ברכות השופר, אם עדיין לא התחילו לתקוע תברך לעצמה בלחש, ואם כבר התחילו לתקוע או שלא תספיק לברך, תמתין מלברך עד שיגיעו לבין סדר לסדר. ואם נכנסה לאחר שכבר התחילו הסימן האחרון (תר”ת) או שהגיעה אחר שסיימו תקיעות דמיושב, תברך לעצמה את הברכות בחזרת הש”ץ לפני התקיעות במלכויות (ע’ אלף המגן תקפה ס”ק יג). [וכשחוששת שלא תספיק לברך את שתי הברכות עד שיתחילו לתקוע יכולה לברך כעת את ברכת השופר לבד, ואת ברכת שהחיינו תברך לאחר מכן לפני המשך התקיעות].

במקום שתוקעים בתפילת לחש תברך לעצמה בתוך תפילת מוסף שלה לפני תקיעות דמלכויות, אך לא תברך באמצע ברכה של תפילת מוסף אלא רק בין ברכה לברכה (חוט שני עמ’ סא וכן הורה הגר”נ קופשיץ שליט”א, ודלא כמש”כ בספר תורת היולדת פמ”ט הע’ ה). [אבל ברכת שהחיינו לא תברך באמצע תפילת לחש (חוט שני שם) ויש שהורו לברך אז גם שהחיינו (הגר”נ קופשיץ שליט”א)]. 

אמירת תשליך

יב. יש שכתבו לבטל המנהג שהנשים הולכות לתשליך כי באים על ידי זה לערבוביא הנשים עם האנשים (אלף המגן ס”ק ז). ובמקומות שהנשים הולכות מוטב שהאנשים לא ילכו באותה שעה (ערוה”ש תקפג סע’ ד וע”ע הליכות שלמה פ”א הע’ 71 ובצואת הגר”א רגולר בהקדמת הס’ יד אליהו).

הכנה מהיום הראשון ליום השני

יג. צריך להזהר ביום הראשון של ראש השנה שלא לעשות מלאכות לצורך היום השני (מט”א תקצח סע’ ח). ואף הכנה בדבר שאינו מלאכה אסור לעשות מבעוד יום (עי’ משנ”ב תקג ס”ק א ובספר ארחות שבת ח”ב פרק כב הע’ רמ) [ורבים מקילים במקום הצורך להוציא מהמקפיא מבעוד יום מאכלים קפואים או להפשיר חלה וכדו’ כדי שתהיה ראויה לאכילה מיד בתחילת הלילה השני, דדברים כאלו אינם נחשבים מלאכה כלל (עי’ בספר הל’ חג בחג פט”ו הע’ 7 בשם הגרי”ש אלישיב, וכן הורה הגר”נ קופשיץ שליט”א. ובספר ארחות שבת ח”ב פכ”ב סע’ קעד התיר זאת רק באופן שאם יוציא את האוכלים האלו לאחר שתחשך הם לא יהיו מוכנים לסעודת הלילה. וע”ע שש”כ פ”י סע’ י), ומסתבר שלהוציא מהמקפיא לפני סעודת היום זה קל יותר כיון שלא ניכר כל כך שעושה לצורך הלילה (ועי’ שבות יצחק יו”ט עמ’ נט בשם הגרי”ש אלישיב). וכשמוציאים מאכלים מהמקפיא יש להזהר שלא לעבור על איסור בורר]. 

אפילו בבין השמשות של היום הראשון אסור להכין לצורך מחר, דשמא יום הוא. ואסור להתחיל במלאכת אוכל נפש אף בעוד היום גדול אם משער שימשך הדבר ולא יהיה יכול ליהנות ממנו עד אחר שקיעת החמה (ביאור הלכה תקג ד”ה ביו”ט).

מצות האכילה בערב יום הכיפורים

יד. נשים חייבות במצות אכילה בערב יוהכ”פ (עי’ מנח”ח מצ’ שיג אות טו ושו”ת כתב סופר או”ח קיב ושד”ח מער’ יוהכ”פ סי’ א אות ה ועוד, ובשו”ת רעק”א סי’ טז הסתפק בזה). [יש שכתבו שאשה היודעת שלא תצום ביוהכ”פ פטורה מאכילה בעיוהכ”פ (שו”ת כת”ס שם), אך יש שהכריעו שגם היא חייבת במצות אכילה (ועי’ הל’ חג בחג פכ”א הע’ 19)].

הדלקת נרות

טו. המנהג להדליק נרות בליל יום הכפורים כמו בשבת (מט”א תרי סע’ ב ומשנ”ב ס”ק ג). ונוהגים לברך על הדלקת נר יוהכ”פ “אקב”ו להדליק נר של יום הכפורים” (רמ”א תרי סע’ ב ומשנ”ב ס”ק ז, אמנם עי’ מעשה רב לגר”א אות ריא). וכן נוהגים שהנשים מברכות שהחיינו בשעת הדלקת נרות.

צריך להדליק את הנרות מבעוד יום ואח”כ לברך כמו בשבת.

טעתה בברכה

טז. טעתה ובירכה “להדליק נר של יו”ט”, יצאה יד”ח (שו”ת מהר”ם בריסק ח”ב סי’ מד-מה, וכן הורה הגרח”פ שיינברג בקובץ מוריה אלול תשנ”ט עמ’ קב).

טעתה ובירכה “להדליק נר של שבת”, אם תיקנה בתוך כדי דיבור ואמרה “להדליק נר של יום הכיפורים” יצאה ידי חובה, ואם נזכרה אחר כדי דיבור תחזור ותברך, אך מותר לברך רק כל זמן שעדיין מותר להדליק נרות (ע”פ הבאור הלכה רסג סע’ ה ד”ה כשידליק) [ואם נמצא שם בעלה או אחר תבקש ממנו להדליק נר נוסף והמדליק יוציאנה בברכתו].

קבלת קדושת היום בהדלקת הנרות

יז. כשהאשה מדליקה נרות הרי היא מקבלת על עצמה את קדושת יוהכ”פ בהדלקה, ואסורה בכל הדברים שאסורים ביוהכ”פ, אלא אם כן היא מתנה מתחילה שאינה מקבלת זאת על עצמה. [והפוסקים נחלקו אם אסורה גם בנעילת הסנדל]. ואין להתנות כי אם לצורך (מט”א תרי סע’ ה). וכשמתנה ולא מקבלת קדושת היום לא תברך שהחיינו בהדלקה אלא בבהכ”נ עם הקהל (עי’ שו”ת פרי יצחק ח”ב סי’ ט ושו”ת ציץ אליעזר ח”י סי’ יט אות ה).

הנאה מהנרות

יח. צריך ליהנות מהנרות משחשיכה, ולכן באופן שכל בני הבית הולכים לבית הכנסת טרם חשיכה צריך שהנרות ידלקו זמן רב עד שיחזרו מבית הכנסת (עי’ משנ”ב רסג ס”ק ל).

לבישת תכשיטים

יט. הנשים לא יקשטו עצמן בתכשיטים שמתקשטים בהם בשבת ויו”ט, מפני אימת יום הדין (משנ”ב תרי ס”ק טז).

יש שכתבו שלא ללבוש דברים מזהב דאין קטיגור נעשה סניגור (הגה’ רעק”א תרי סע’ ד ועי’ מט”א תרי סע’ יא. וע”ש שנחלקו לענין נשים כיון שלא נתנו זהב לעגל). ומשקפיים ושעון וכדו’ מזהב מותר ללבשם (שו”ת בצל החכמה ח”ו סי’ ג וס’ שבת שבתון סע’ קלד בשם הגרי”ש אלישיב).

ברכת שהחיינו בבית הכנסת

כ. יש להזהיר לנשים שנוהגות לברך שהחיינו בשעת הדלקת הנרות שלא יברכו שנית בבית הכנסת אלא ישמעו מהש”ץ ויענו אמן (מט”א תריט סע’ יב ושעה”צ ס”ק ז).

אמירת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

כא. המנהג ברוב המקומות שגם נשים אומרות ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם (ועי’ קצה המטה על מט”א תריט ס”ק לד).

אמירת יזכור ביחידות

כב. אשה שאינה יכולה לבוא לבהכ”נ לאמירת יזכור תאמר זאת בביתה ביחידות (ספר הזכרון מבקשי תורה לגרשז”א עמ’ תנד בשם הגרי”ש אלישיב).

דין נשים בהבדלה

כג. אשה שקשה לה להמתין בתענית עד שיחזור בעלה ויבדיל עבורה, יכולה להקל ולהבדיל בעצמה ולשתות מהכוס (עי’ משנ”ב רצו ס”ק לה ושו”ת שבט הלוי ח”ד סי’ נז אות ד), ורשאית גם לברך ברכת בורא מאורי האש [עי’ ביאור הלכה סי’ רצו ד”ה לא יבדיל שהסתפק אם חייבת, אך לפמש”כ המשנ”ב שם אם היא רוצה רשאית להמשיך החיוב על עצמה ולברך, וכן הורה הגרי”ש אלישיב]. [אמנם יש שכתבו שנשים לא יבדילו בעצמן גם במוצאי יוהכ”פ (שו”ת מנחת יצחק ח”ח סי’ נא)].

השאר תגובה

אהבתי 0
היה שווה 0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גם אצלך בחורף הבית נהיה פתאום קטן??

No Responses

שיר נוגע ומתפלל, על בת ישראל.

1

כמה פעמים אפשר לחזור על אותן הפעולות? כמה פעמים אפשר לשמוע תודה מאותם האנשים?

No Responses

מעניין ומחכים

תגובות אחרונות
ספרי_ארבעה_טורים_עומדים_בשורה

מהלכות ראש השנה ויום הכיפורים השייכות לנשים

מקבץ הלכות ראש השנה ויום כיפור לנשים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

על אובדן, קודש קודשים והתמודדות נכונה.

No Responses

סדנת קווילינג ברורה ופשוטה, לכל חובבות היצירה.

No Responses

“להנות בהם בני אדם” – ימים אחרונים לברכת האילנות.

No Responses

מעניין ומחכים

תגובות אחרונות

אולי יעניין אותך גם...

הדרכת יצירות מחומרים נפסדים שיש לכל אחד בבית.

No Responses

תוכניה לימות החנוכה – נר שני.

No Responses

על מה מסופר בפרשה? הצצה מהירה על פרשת השבוע.

No Responses

בואי ללמוד איך להתאפר לבד בצורה מקצועית ומחמיאה!

3

המדריך המלא לערב פסח. סדנה שתעשה לך סדר בראש ובבית.

No Responses

על מה ממלא אותי ומה ממלא אחרים, כוח הדיבור והמילים.

No Responses

מיני קורס קצר של היכרות עם התוים והקלידים באורגנית.

4

רוצה להתאפר בקלילות ועדיין להראות טוב? המדריך המלא.

No Responses

הורות מובילה על כוס קפה – מי הנסיכה ואיפה המלכה?

No Responses

מתכונים מהירים לסימני ראש השנה.

2

להתערב במריבות של ילדים? לקנות אטמי אזניים?

No Responses

על חשבונות, חובות, וגזל מקטרג בראש

No Responses

שדרוג וריענון לחדר בלי הרבה הוצאות ובעיקר תעסוקה לנערות.

1

תוכניה לימות החנוכה – נר רביעי.

No Responses

לצלוח נכון את התקופה גם מבחינה תזונתית.

No Responses

לחוצה מהחג המתקרב ומהאתגר התזונתי? כך תעברי את החג בשמחה ובבריאות.

No Responses

אמור לי מה המשלוח שלך ואומר לך למה התחפשת.

No Responses

על אהבה. את מי אני אוהב ולמה? משחק משפחתי חוויתי.

No Responses

כבר חמש שנים שהם ממתינים ילדים, איך אפשר לשמוח?

No Responses

למי תתני מחמאה, לזאתי שמרעישה? נקודה למחשבה.

No Responses

מאגר ענק של רעיונות למפגשים משפחתיים וערבי לביבות.

1

עד שיקרע לי הים… שידוכים – יוצאים לדרך!

No Responses

קיימים מספר סגנונות בעיצוב. כל סגנון מעניק תחושה שונה ונבחר בהתאם לאופי המתגוררים בבית.

No Responses

מנה חגיגית ומתאימה להגשה בשבת בבוקר.

No Responses

נשנוש טעים ומזין, מעולה לזמנים של רעב…

No Responses

מלחמת ישמעאל, כוחנו בישמע-אל, ומילות נחמה.

No Responses

על אובדן, קודש קודשים והתמודדות נכונה.

No Responses

או צרו איתנו קשר

צרפו אותי 

התכנים החדשים
וגליום התוכן הדיגיטלי שלנו
ישר אליך!