שלושה ימי חג ובהם גם שבת
האם מותר לבשל מהיום הראשון ליום השני?
ומהחג לשבת?
ואיך עושים עירוב תבשילין ולמה הוא מיועד?
הגמרא אומרת שאסור להכין דברים ביום טוב אחד לצורך יום טוב שני. בראש השנה, אף שמדובר בשני ימים רצופים של קדושה, חכמים קבעו שהם נחשבים כשני ימים נפרדים לצורך זה. כלומר, חל איסור על הכנה ביום הראשון לצורך היום השני (סי' תק"ג ס"א).
מה מותר ומה אסור?
הכלל הוא: פעולות המיועדות ליום השני וניכר שהן ליום השני – אסור, אבל פעולות שמטרתן ליום הראשון או גם ליום השני, אך לא ניכר – מותר.
- בישול ואפייה: אסור להכין מאכלים ליום השני במהלך היום הראשון. הבישול ליום השני מותר רק אחרי צאת הכוכבים של היום הראשון, אבל מותר להכין אוכל בכמות גדולה בשביל היום הראשון על דעת שיישאר גם ליום השני (שולחן ערוך שם, סעיף א).
- הדלקת נרות: יש להדליק נרות ליום השני של ראש השנה רק אחרי צאת היום הראשון, מאש קיימת (סי' תקי"ד ס"ק לה במשנ"ב).
- סידור שולחן: סידור השולחן ליום השני יש לעשות רק לאחר צאת הכוכבים, ואם המטרה בסידור השולחן והבית בשביל היום הראשון עצמו, מותר (סי' תרס"ז ובמשנ"ב ו).
- הוצאת אוכל מהמקרר ומהמקפיא ביום הראשון לצורך סעודת הלילה: יש שהתירו לעשות פעולות הכרוכות בטרחה מועטת מאוד, כגון להוציא אוכל מהמקפיא וכדו' עבור היום השני, ויש שאסרו. וכאשר הדבר נצרך מאוד, בוודאי שאפשר להתיר (ב'פסקי תשובות' הכריע להתיר, בשש"כ אסר, והגר"ע פריד כתב שבמקום צורך מותר).
הכנה בראש השנה בשביל שבת
כאשר חל יום טוב סמוך לשבת, אסרו חכמים להכין או לבשל ביום טוב בשביל שבת, מפני שנראה כמזלזל בקדושת יום טוב. לכן תקנו חכמים לעשות 'עירוב תבשילין' אשר באמצעותו מראה האדם שהוא כבר התחיל את הכנותיו לשבת עוד מלפני יום טוב, וכאשר מבשל ביום טוב, הוא רק כמשלים ומסיים את הכנותיו לשבת. במעשה זה הותר לו לבשל מיום טוב לשבת (סי' תקכ"ז ס"א ועי"ש טעם נוסף).
זמן ההכנות לשבת
לכתחילה צריך להכין את האוכל ושאר ההכנות בזמן כזה שיוכלו ליהנות מהתוצאה בחג עצמו. ואם התעכבו, בשעת הצורך ניתן להכין את צרכי השבת כל יום השישי, כל עוד שהעירוב קיים ולא נאכל (סי' תקכ"ז סק"ג במשנ"ב).
כיצד עושים עירוב תבשילין?
לפני החג לוקחים מאכל מבושל או צלי או כבוש, שיש רגילות לאוכלו עם פת, ויוסיף גם מין מאפה בשיעור 'כזית' (נפח של קופסת גפרורים, ויש מבני ספרד שלוקחים לפחות 27 גרם). ויש שנהגו לקחת ביצה מבושלת עם לחם.
הברכה
כשמניחים את העירוב, מברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו, על מצות עירוב". ואחר כך יש לומר את הנוסח שתקנו חז"ל בלשון ארמית:
נוסח העירוב בארמית: "בדין עירובא, יהא שרי לנא לאפויי, ולבשולי, ולאדלוקי שרגא, ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת". ואם לא מבינים אפשר לומר בלשון הקודש:
נוסח העירוב בלשון הקודש: "בזה העירוב יהיה מותר לנו לאפות, ולבשל, ולהדליק את הנר, ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת".
אכילת העירוב
יש עניין לאכול את הפת והתבשיל של העירוב בסעודת שבת, שמאחר ונעשתה בו מצווה אחת, ראוי שתֵעשה בו עוד מצווה.
