החג הקדוש והמרומם, חג שכולו שירה וריקוד של מצווה, הביא בכנפיו השנה בשורות קשות לכל עם ישראל, ומאז העם היהודי כולו חווה ימים מורכבים מאוד.
יש המתמודדים בעצמם עם הפרידה, האבל והשכול. יש המכירים באופן אישי מי שנרצח, נפצע או נחטף. משפחות נדדו מבתיהם, הורים וילדים דואגים לשלום יקיריהם וממתינים שיחזרו מהקרב או מהאשפוז בקרוב ובבריאות הגוף והנפש.
רבים מאיתנו סובלים מירי הטילים ומהאזעקות בתדירות זו או אחרת וסופגים את הכאב והחרדה דרך מידע על מה שהיה והחשש מהעתיד.
חשוב לדעת כי כל אחת מאיתנו מגיבה קצת אחרת למצב כזה.
קחנה לדוגמה שתי נשים שגרות באותה העיר, שומעות את אותה כמות של אזעקות וקולות יירוט, לכל אחת מהן תהיה תגובה אחרת שנובעת מהמבנה הנפשי שלה, מהניסיונות הקודמים שהתנסתה בהם במהלך חייה, מהתהליכים שעברה עם עצמה, מדרכי ההתמודדות של הוריה במצבי דחק ודרכי ההתמודדות שרכשה לעצמה.
חשוב להאמין ולדעת שבמצב כזה לא נורמלי והזוי, התחושות והרגשות של כולן וגם שלך הם לגיטימיים ומובנים.
כמטפלת רגשית במוזיקה אני מאמינה ויודעת שלמוזיקה ניתן כוח מרפא ומווסת.
חשבתי להציע גם לך משהו מהתחום של טיפול רגשי באמצעות המוזיקה – ידע שייתן לך משמעות והבנה למה שאני מאמינה שאת כבר מתנסה בו/התנסית בו בעבר.
*חשוב שתדעי ותאמיני בכלי המדהים שניתן לך משמים – הקול שלך.
מבחינה מחקרית, יכולת השמיעה של עובר אנושי מתפתחת במהלך ההיריון. כבר אז העובר שומע את קולה של אמו ולכן קיימת איזו שהיא צורה של זיכרון שמיעתי טרום- לידתי והפנמה טרום לידתית של קול האם.
למרות שצליל קולה של האם, המסונן דרך מי השפיר, אינו זהה בדיוק לקול שהילד שומע לאחר הלידה – קיימים לקול מספיק אלמנטים כמו הטון, הצליל, הקצב והמקצב כדי לאפיין אותו בצורה שאין לטעות בה.
בקיצור, גם אם את חושבת שאת זייפנית על – לקול שלך קיימת משמעות רגשית עזה מול ילדיך. כשאת באינטראקציה הכוללת קוליות או שירה ואפילו בשיח עם הילד/הבייבי שלך – לקול שלך יש יכולת להרגיע, לווסת ולתת תחושת ביטחון.
*to play = לנגן = לשחק. מוזיקה מאפשרת הזדמנויות לחוויה של יצירתיות, משחקיות, הנאה, זרימה, אקטיביות, מסוגלות – תחושות שהן קונטרה לתחושות רווחות בתקופה זו – פאסיביות, חוסר אונים, סטרס וחרדה. ממליצה לך להמשיך לשחק עם ילדיך משחקים מוזיקליים.
כאשר תשלבי במשחק המוזיקלי גם קוליות ותנועה (“כושי קטן” , “מי גנב ת’עוגיות” – זוכרת? מאמינה שלילדודס שלך יהיו עוד רעיונות…)
וגם שימוש במרחב (“לשים מטפחת”, “גמד ביער”, “משחק הכיסאות” ועוד כיד הדמיון והזיכרון…)
את מאפשרת לחוויה להיות רב ממדית וממילא עמוקה ומשפיעה יותר.
*מאמינה שגם את מנסה לשמר כמה שיותר את השגרה, סדר היום ותחושת היציבות והביטחון.
קצב נותן לנו תחושה של ביטחון, קביעות, ודאות ושליטה. תיפוף לפי קצב מאפשר חוויה חשובה בתקופה הנוכחית.
התיפוף יכול להיעשות אפילו בכלי הקשה מאולתרים כמו סירים וכפות,
או בכאלו המיוצרים ביתית כמו מכלים/קופסאות עם גריסים/אורז שהופכות לקשקשנים.
כשאת מתופפת עם הילדים – נותנת את הקצב או מצטרפת לזה שלהם – את גם המכל הרגשי והעוגן.
*האזנה לשירים – שיר כולל התחלה, אמצע, סוף, בית, פזמון, חריזה, משקל, חזרתיות וקצב. האזנה לשירים מאפשרת חוויה של שליטה ויציבות כנגד תחושה של אובדן שליטה וערעור.
*האזנה לשיר מוכר נותנת לנו תחושה של רצף והמשכיות. מאפשרת לנו להיזכר שיש עבר, הווה ועתיד – יש עולם מעבר לרגע הנוכחי.
*שירי חוסן – מאמינה שקיימים שירים שמחברים אותך למקומות של אמונה, הרגעה, עוצמה, כוח ותקווה. ממליצה לך ליצור לעצמך פלייליסט של שירים כאלו ולשמוע אותם בכל פעם כשאת צריכה חיזוק.
*האזנה משותפת/ נגינה משותפת/ שירה משותפת/ ריקוד משותף – החוויה המוזיקלית המשותפת (אפילו מחיאות כפיים יחד) מאפשרת לנו להיות אחד עם השני באופן אמפתי דרך הצלילים, וזוהי חוויה שנצרבת ונותנת כוח.
מאמינה שגם לך קיימים זיכרונות משמעותיים מחוויות כאלו… מוזמנת להעביר לדור הבא.
*ודאי חווית מתישהו שלמוזיקה יש יכולת להרגיע. האזנה למוזיקה מרגיעה במקביל לתרגילי הרפיה, נשימות ודמיון מודרך היא אפקטיבית ביותר. ממליצה לך לנסות במהלך היום בזמנים שבהם את מרגישה חוסר ויסות, או לפני השינה – אם יש לך קשיי הרדמות בתקופה הזו. את יכולה להתנסות בזה יחד עם הילדים (האזנה משותפת) ולהוביל בקולך את התרגיל. זוהי מתנה ענקית שאת יכולה לתת להם.
השימוש באלמנטים המוזיקליים שהזכרתי רלוונטי במהלך כל ימי השגרה, וכמובן בימים מורכבים כמו אלו שאנו חוות. השילוב בין קוליות/ שירה/ מוזיקה מושמעת ותנועה במעבר למרחב המוגן, למשל, או במרחב המוגן עצמו – יכול להפוך את הזמן המאתגר הזה לרגע של חיבור, הרגעה, יציבות ועוצמה.
כמה מילים לסיום.
בתקופה הזו אנחנו רוצות לכוון את הרגשות והתחושות שלנו לעבודה אמונית, רוחנית, אמיתית.
אבא שבשמים נתן לנו את המוזיקה שיכולה להיות ככלי משרת לעבודת ה’:
שירה של תפילה ואמונה,
ניגון של תשובה,
מחיאת כף של קדושה הממתיקה דינים
וריקוד של מצווה
שנזכה בקרוב לקול מבשר גאולה,
יפית יפית אברמובסקי, מטפלת רגשית במוזיקה M.A.
