בראש השנה שוקלים לאדם את זכויותיו וחובותיו. מי שנמצא צדיק נחתם לחיים, מי שנמצא רשע נחתם למיתה והבינוניים תלויים ועומדים עד יום הכיפורים.
מקשה ר’ יצחק בלאזער: לכאורה נראה שמספיק שנעשה מצווה אחת בעשרת ימי תשובה, מצווה אחת קטנה שתכריע את הכף ותזכה אותנו בדין.
בכל יום אנחנו בכל מקרה עושות כמה וכמה מצוות…
אלא שבימים אלו, שבהם הקב”ה קרוב אלינו, יש סייעתא דשמיא מיוחדת לעשיית תשובה, ולכן ישנה תביעה על מי שלא מנצל הזדמנות זו ולא עושה תשובה. כך שגם אם יקיים מצוות רבות בימים אלו זה לא מספיק.
גם אנחנו חייבות לחזור בתשובה. אין לנו פטור בגלל שאנחנו נשים, אנחנו עסוקות, אנחנו עכשיו בעבודה…
אז איך עושים תשובה?
תשובה זה ‘לשוב’, לחזור למקום שממנו הגענו.
היינו קרובות כל כך לקב”ה, נקיות מחטא, אבל במשך השנה התרחקנו מהאור הגדול, מהקדושה, מהקרבה האבהית.
עכשיו אנחנו צריכות למצוא את השביל, את הדרך חזרה.
איך מוצאים את השביל אחרי שכיסינו אותו בחטאים?
הצעד הראשון הוא לקבל קבלה שתגרום לך לחוש את השמחה בקרבת ה’. קבלה שתיתן לך תמריץ וחשק לחיות באטמוספירה גבוהה יותר (לאו דווקא קבלה של “סור מרע” אלא קבלה של “עשה טוב”)
איך לבחור קבלה?
עצה טובה היא לחשוב איפה את מרגישה שמחה בקרבת אלוקים.
זה יכול להיות בתפילה שאת מתפללת בהדלקת נרות שבת, כשאת אומרת תהילים או כשאת שולחת את בעלך ללמוד.
ואז בנקודה הזו שעושה לך ולנשמה שלך טוב לבחור קבלה.
כשתזיני את הנשמה שלך באור ותקבלי קבלה שתקרב אותך, הקבלה תחזיק מעמד, בעז”ה.
אבל יש גם צעדים מעשיים לשוב בתשובה.
עוד כשהיינו בגן למדנו את ארבעת השלבים של חזרה בתשובה והם תקפים גם לנו כנשים, כאימהות.
שבי עם עצמך בשקט, בריכוז ובצעי את השלבים המוכרים: חרטה, וידוי, עזיבת החטא וקבלה לעתיד. את יכולה לעשות את זה תוך כדי שטיפת כלים או נסיעה אבל חובה להקדיש לזה מחשבה וזמן ולא להגיע ח”ו ליום כיפור בלי לעשות תשובה אמיתית.
