ימי 'בין המצרים' הם הזמן להרבות אהבת חינם בין איש לרעהו, להשכין שלום, להבליג, לוותר… בתקופה זו הילדים שומעים את המסרים הללו בכל מקום, בשלל ווריאציות. גם בבית אנחנו מדברות על זה, והפעם גם נשחק את זה ונלמד לאהוב את עצמנו ואת הזולת.
אז מה בתוכנית?
משחק זוגי או משפחתי שבו נמצא סיבה טובה לאהבה. הפעם הבאתי משחק אחד בווריאציות שונות, שמתאימות למגוון רמות וגילאים.
מה צריך להכין מראש?
כרטיסים עם שאלות שמתחילות במילים: "אני אוהב/ת…" וממשיכות ב: "את ההורים שלי כי הם תמיד…";"את אחים שלי שתמיד יודעים…";"את סבא וסבתא כי…";"את עצמי בגלל…";"את חבר/ה שלי שתמיד עושה…";"את __ כי הוא/ היא …";"את התכונה __ שבולטת אצל __" ועוד ועוד, כל משפט שעולה על דעתכן.
אפשרות א': כל משתתף מקבל דף ועט. מקריאים כרטיס אחר כרטיס וכל אחד רושם את התשובה שלו. בסיום המשחק, מי שרוצה יכול לשתף במה שכתב.
אפשרות ב'(מתאימה רק בקבוצה): כל משתתף רושם את תשובתו, ובסיום המשחק אחד מהמשתתפים מקריא את כל התשובות. על המשתתפים האחרים לנחש מי כתב אותן.
אפשרות ג' (רמת קושי גבוהה): מכינים מראש גם כרטיסי אותיות. בכל 'סיבוב' מרימים שאלה ואות. התשובה צריכה להתחיל באות שנבחרה, לדוגמה: באות ג', "אני אוהבת את ההורים שלי כי הם תמיד גואלים אותי משעמום" (כלל: מותר לענות בהומור – אסור להמציא מילים).
אפשרות ד': משחקים על פי תור, וכל משתתף משיב לשאלה אחת. ניתן להגביל את זמן המענה, ומי שלא מספיק מעביר את הכרטיס למשתתף הבא.
אפשרות ה': מוותרים על הכנת וניסוח שאלות מראש וכל משתתף משלים בתורו את המשפט "אני אוהב/ת את… כי…" (חייבים לנמק את הבחירה).
אפשרות ו' (מתאימה בעיקר בקבוצה): בוחרים באפשרות ה' ובוחרים 'שופט' שידרג את המשפטים על פי רמת ההזדהות (הסכמה עם הנאמר) של שאר המשתתפים. כל משתתף שמזדהה באופן מלא – שווה נקודה אחת, ומשתתף שמזדהה באופן חלקי שווה חצי נקודה. משתתף שאינו מזדהה כלל לא מעלה ולא מוריד, למשל: שניים מזדהים באופן מלא, אחד באופן חלקי ואחד לא מזדהה= 2.5 נקודות.
מה הרווחנו?
דיברנו על אהבה, חשבנו על השני, העמקנו להתבונן בתוכנו פנימה, פיתחנו חשיבה, יכולות שפתיות ומיומנויות שליפה.
והעיקר – נהנינו יחד!
