זמנים לששון

אם גם אצלך בבית בין הזמנים הוא הזמן "אשר הוא לא יום ולא לילה…" ואת מסתובבת בין בלגן לאנדרלמוסיה, ומשתדלת מאוד (אני מאמינה שאת גם מצליחה!) לשמור על רוגע ושפיות, לנשום עמוק, להחזיק חיוך על השפתיים ואולי גם לעצום עיניים, לפחות עד שתאלצי לפקוח אותן שוב- זה בדיוק הזמן למשחק משפחתי מלא צחוק.

אז מה בתוכנית?

משחק "אנדרלמוסיה" משפחתי. הקטנים עם הגדולים ועם אמא (ואולי גם אבא?)

מה צריך להכין מראש?

הוציאי מהארון את קופסת המשחק והזמיני את כולם להתמקם סביב השולחן.

אם אין ברשותך ואת מעוניינת לרכוש, ניתן להשיגו במגוון חנויות צעצועים. מחירו נע בין 120-140 ₪.

אפשר גם להכין קלפים לבד. לשם כך תצטרכי לרכוש בריסטולים או גיליונות מפל בשישה צבעים וכן דפים או דפי מדבקה לבנים ולהרכיב ערכות כרטיסים בדומה לקלפי המשחק. (הייתי שמחה להביא כאן הוראות מפורטות יותר- אך הדף קצר. אם תרצי תוכלי לפנות אלי במייל ולבקש שאשלח לך).

המשחק אנדרלמוסיה הוא משחק מוכר מאוד בתפוצות ישראל, מיוצר ע"י "גולד-בריקס" מארה"ב. Little price הם היבואנים והמשווקים בארץ. 

זהו משחק כיפי ומהנה שדורש הבחנה מהירה וזריזות ידיים. מטרת המשחק היא ליצור במרכז השולחן ערימות של קלפים בסדר עולה ובאותו צבע, ובמקביל כל שחקן צריך להיפטר מחפיסת הקלפים שלו. 

אחד מיתרונותיו הגדולים של המשחק, לדעתי, הוא התאמתו למספר משתנה של שחקנים, החל משני שחקנים בלבד ועד שישה (!). טווח הגילאים להם הוא מתאים רחב גם הוא, ותמיד אפשר למצוא דרך לשתף גם את הקטנים בכל מיני תפקידים משלימים הקשורים למשחק- למשל: לצלצל בפעמון כאשר הם שמים לב שהערמות מתפזרות ויש לעצור את המשחק כדי לארגן את השולחן או לעזור במיון הקלפים לפי צבעים. ניתן ל"שדך" שחקן צעיר לשחקן בוגר למטרת סיוע הדדי (הבוגר יעזור לו ללמוד את המשחק והצעיר בתמורה יעזור לו, כזוג עיניים נוסף וכדו'). 

משחק משפחתי רב-גילאי הוא הזדמנות לגלות וללמוד על היכולות והגבולות של כל אחד ואחת: מי זריז, מי נלחץ מתחרות ועוד… אם נקדיש זמן בסיום המשחק כדי שכל אחד יוכל לשתף בחוויה שלו- התועלת כפולה.

ואחר כך? –אוספים. זו עוד הזדמנות לתת לצעירים להתנסות במיון או סידור רצפי ספרות: בסדר עולה/ יורד, מספרים זוגיים/ אי זוגיים- בהתאם לגיל (וזה לא תירוץ עבור הבוגרים להשתמט מן המלאכה 😉

מה הרווחנו?

חצי שעה ביחד ומשחק תחרותי. תוך כדי חידדנו את יכולת ההבחנה ותרגלנו תפיסה וזריזות ידיים. צחקנו (זה טוב לבריאות ☺) ואולי גם שיתפנו בחוויה והקשבנו לחוויותיהם של אחרים. 

והעיקר שנהנינו יחד!