כמה אנחנו מחכות, כמה אנחנו מצפות.

כל אישה, במעגל החיים שלה, נמצאת בנקודה של ציפייה לדבר הבא.

ציפייה לחתונה, ציפייה להיריון, ציפייה ללידה, ציפייה שהגוף יחזור להיות כמו מה שהיה, ציפייה לבעל שישוב הביתה, לילד שייגמל מהטיטול, מהמוצץ, מה'שמיכי'… החיים מזמנים לנו כל הזמן למה לחכות, למה לקוות, לייחל ולהתפלל.

כשאנחנו מחכות שמשהו יקרה יש בגוף תחושה של מתיחות, דריכות וחוסר שקט. כשהגוף נמצא בדריכות לאורך זמן, הוא נחלש. המערכת החיסונית נחלשת ורמת התפקוד והאנרגיה יורדת. במצב זה נשים רבות חוות תחושת בגידה, שהגוף שלהן בגד בהן, הוא לא עומד לצידן כשהן צריכות אותו, הוא לא מתפקד כפי שהן היו רוצות.

חכמת הגוף מלמדת אותנו לחיות כל הזמן את הרגע ולנסות להוריד את הדאגות למה שיקרה בעתיד.

כשנשים בהיריון באות אלי מפוחדות ולחוצות מהלידה הקרבה ובאה, אני תמיד מזכירה להן שהאותיות של הקב"ה הן י- ה- ו- ה. אותיות הוויה. ברגע שאנחנו קופצות עם המחשבה שלנו שנייה אחת קדימה מהמציאות, אנחנו נמצאות ללא הקב"ה, ואין דבר מפחיד מזה!

הרי איך אפשר לחיות פה אפילו רגע אחד ללא הקב"ה? זה פחד פחדים! רק מי שתצליח לחיות כל הזמן את ההווה תרגיש מוגנת ומושגחת, כי הקב"ה נמצא איתנו בכל רגע ורגע – ברגע הזה.

הגוף שלנו הוא העוגן העיקרי כדי להישאר נוכחות בהווה, כי הוא תמיד עומד יציב. הראש שלנו – המחשבות שלנו, הן אלה שרצות קדימה ללא הרף.

השרירים שלנו רגישים כל כך לכל מחשבה שחולפת לנו בראש. בכל פעם שנחשוב מחשבה שקשורה לדאגה – "מה יהיה בעתיד?", נחוש מיד כיווץ בשרירים, אך כשנחזור למציאות, מיד ישובו השרירים להיות רפויים.

כך נוצרת מלחמה סמויה בין הראש – שרוצה לתכנן את העתיד, לדאוג, לראות שהכול מסתדר, לבין הגוף – שמבקש לחיות כאן ועכשיו. בין הראש והגוף עומד לו הצוואר, שמתחיל לכאוב, כי הוא נמצא בין השניים. הרבה פעמים זה המקור לבעיות הצוואר למיניהן.

איך נעשה שלום בין השניים? איך נמצא את האיזון? מתי עלינו להקשיב לראש ומתי להקשיב לגוף?

האיזון מתרחש כאשר אנחנו נמצאות בקו אחד. הראש, הלב והגוף בקו אחד עושים אותה פעולה מול בורא עולם. איך עושים זאת? כאשר שוטפים כלים, נותנים לראש ולגוף להיות כל כולם בתוך השטיפה. מרגישים את המים, את התחושה של הסבון, את המרקם של הכלים. שוהים, נושמים, נותנים לקב"ה להיכנס לתוך העשייה שלנו. לא ממהרים לשום מקום, הרי הקב"ה איתנו, כאן ועכשיו, אז לאן יש לי למהר? כמה הרפיה ושחרור יש בתוך הפעולה הזאת שעד עכשיו עשיתי אותה מהר מהר כדי להספיק את הדבר הבא.

בכל פעם שאת מרגישה שאת מצפה למשהו והציפיה הזאת לא מרגשת אותך אלא מלחיצה ומכווצת, נסי להשתמש בגוף שלך בשביל לחזור להווה ולחיבור עם הקב"ה, שהוא מסדר הכול. השילי מכתפייך מתח ודאגה מיותרים. יש מי שמסובב את העולם. נשמי עמוק, נשימה טובה ועמוקה. הרגישי את כפות רגלייך יציבות באדמה. תני לגב להיות ארוך וזקוף, והכתפיים כבדות ורפויות. היי נוכחת בהווה שלך. הרגישי כמה את מושגחת ואהובה בכל רגע ורגע. נשמי אל תוך הרגע הזה.