כמה מילים על ט”ו בשבט, לפני שמתחילים..
ט”ו בשבט אינו חג מהתורה, אלא מנהג שהתקבל במשך הדורות.
אכילת הפירות היבשים מקורה ביהודי הגולה שרצו לאכול מפירות ארץ ישראל,
והדרך היחידה שבה היה ניתן לשנע באותם ימים את הפירות, הייתה בצורתם היבשה.
היום אנחנו משלבים בין פירות טריים לפירות יבשים,
ואף משתדלים למצוא פרי חדש כדי לברך עליו “שהחיינו”.
פירות יבשים או טריים? מה עדיף?
נפתח ביתרונות של הפירות:
1. הפירות מכילים ריכוז גבוה של ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון.
כדאי לדעת שלכל משפחת צבעים בצומח, תכונות הייחודיות לה, לכן כדאי לצרוך פירות (וירקות) בצבעים שונים.
2. הפירות מכילים סיבים תזונתיים. בין מעלות הסיבים: תחושת שובע, עיכול תקין, מיתון עליית הסוכר, פינוי עודפי סוכר וכולסטרול ועוד.
כדאי לדעת שהריכוז הגבוה של הסיבים מצוי בקליפה, לכן כדאי לצרוך פירות בקליפתם.
3. הפירות הטריים מכילים כמות של נוזלים שמאזנת את ריכוז סוכר הפירות, לכן גם הערך הקלורי שלהם נמוך משמעותית משל הפירות היבשים.
בנוסף, ארוחת פירות טריים תורמת לגוף גם נוזלים חיוניים.
4. בפירות קיימים אנזימים. האנזימים אלו זרזים המשפיעים על עיכול וספיגה של המזון בצורה מיטבית.
ההבדל המשמעותי בין פירות טריים לפירות יבשים הוא איבוד הנוזלים של הפרי.
פרי ללא נוזלים הוא פרי ‘מרוכז’ יותר, מה שמשפיע בעיקר על אחוזי הסוכר (והקלוריות).
גם אחוז מסוים של ויטמינים עלול להיאבד ע”י תהליך הייבוש.
מצד שני, יש פירות שלא ניתן להשיג בצורתם הטרייה (לפחות בעונות מסוימות),
ואם להיות כנים, פירות יבשים הם ממתק נפלא וטעים (:
ההמלצה הראשונית היא כי כדאי להעדיף פירות אורגניים.
הפירות האורגניים מיובשים בתהליך טבעי וללא חומרים מוספים,
אך מסיבה זאת הם יקרים בצורה משמעותית, וגם שונים במרקם שלהם.
לכן אם הם כרגע מחוץ לתחום, בואי נבדוק איך בכל זאת ניתן לבחור בטוב,
מתוך המבחר הצבעוני והמתוק שהדוכנים מציעים לנו.
פירות יבשים עלולים להכיל את החומרים הבאים:
גופרית – חומר מונע התפתחות חיידקית.
שמן / גליצרין – למניעת הידבקויות של הפירות.
צבעי מאכל – לשיפור המראה.
חומרי טעם וריח – למוצר מושך יותר, ולטשטוש תוצאות תהליך העיבוד.
סוכר – למה באמת??
אז מה נבחר? ועל מה נוותר?
1. ישנם פירות שמגיעים באופציה טבעית (למרות שלא אורגנית).
מה שאומר כי לכל הפחות הם בד”כ לא יכילו צבעי מאכל, סוכר וחומרי טעם וריח.
ניתן למצוא בקטגוריה זו: תמרים, צימוקים, שזיפים, משמשים, מנגו, אננס, חמוציות, דובדבנים ועוד.
(שימי לב שהפירות: משמשים, מנגו, אננס, חמוציות ודובדבנים, מגיעים בשתי גרסאות. חפשי את הטבעית).
2. כל פרי שנראה בעינייך זרחני וצבעוני מדי בהשוואה לגרסה הטרייה שלו,
כנראה שאינו עונה על ההגדרה פרי, אלא ממתק המכיל פרי…
3. כדאי להשרות את הפירות (במיוחד אלו השמנוניים) במים פושרים.
המים יסירו חלק מהשמן והחומרים המוספים (לעיתים ההשריה כלולה גם בתהליך הבדיקה).
4. הוסיפי לשולחן ט”ו בשבט גם שפע פירות טריים, אגוזם ושקדים בנוסף לפירות היבשים.
נוסף על הערכים החשובים שיש באגוזים והשקדים, יש להם יתרון בכך שהשומן והחלבון שלהם מסייעים למתן את עליית הסוכר שבארוחה.
מאחלת שאת המתיקות האמיתית נראה מפירותינו (הבנים)…
וכאן תוכלי לראות מתכון לחזה עוף בפירות יבשים
ט”ו בשבט מתוק ושמח!
