איך תייצרי אווירה של שיתוף פעולה לסדר וארגון הבית

בפעם הבאה שתרצי לארגן/ לסדר/ לנקות/ לאפס את הבית, ולא להרגיש פראיירית/ שפחה של כולם שעושה הכול לבד – אמצי את טכניקת ה-teamwork.

זו טכניקה שאני אוהבת במיוחד, מכיוון שהיא תמיד משיגה תוצאות מיטביות.

יום אחד בשבוע שעבר, נכנסתי הביתה בצהריים לבית הפוך במיוחד. הסלון – שבדרך כלל נשאר ‘חלקת הסדר’ בבית שלנו – היה גם הוא מבולגן להחריד. הייתי צריכה לפלס דרך בין שיירי דפים, לורדים עם פקקים ובלעדיהם ועוד שלל חפצים מסוגים שונים.

“מה קורה פה?”, זרקתי שאלה לחלל הבית.

הבן שלי בכתה א’ נכנס לסלון וסיפר לי בעיניים בורקות שבימים אלו, שאין צהרון, הוא עושה קייטנה לקטנים, כל יום.

“זה רעיון יפה מאוד. אחים שלך ודאי ישמחו ולך זה יהיה נחמד מאוד”, אמרתי, “אבל חייבים יחד עם זאת לשמור על הסדר הרגיל והכללים של הבית”. למשל, כלל כגון: לא משחקים/יוצרים/צובעים/עושים קייטנות בסלון.

כשיצאתי מחדרי אחרי התאפסות קצרה, הבנות הגדולות כבר הגיעו הביתה משלל עיסוקיהן, ומצאתי את עצמי עייפה, עצבנית וחסרת אנרגיות מול בית שדורש הרבה עבודה וסלון הפוך.

חשבתי לרגע על הזמן שייקח לי לאפס את הסלון, או על האנרגיות שידרשו לי כדי לנסות לגרום לאחרים לעשות זאת.

כל אחת מהאופציות גבתה ממני מחיר כבד יותר מהמחיר שהייתי מוכנה לשלם באותו זמן, אבל יחד עם זאת, לא הסכמתי לוותר על הסלון המסודר.

ואז נזכרתי באופציה השלישית, הטכניקה שאני קוראת לה teamwork.

היא גם האופציה היעילה והטובה ביותר, ובכל פעם שאני מיישמת אותה אני מופתעת מחדש מהדרך ומהתוצאות, בהתאם.

אז נתחיל, ואני אפרט איך בדיוק זה עובד:

1. הכנת הקרקע: מזכירה לעצמי שהבית משותף לכולנו, אנחנו גרים בו יחד ולכולנו רצון משותף שיהיה נעים לגור ולשהות בו. (לכולם זה באמת חשוב, גם אם יש מישהו מבני הבית שכרגע לא נראה שזה מפריע לו).
2. הגדרת המשימה: מגדירה את המשימה, למשל: סידור הסלון.
3. תיאום ציפיות: מודיעה לכולם (או למי שרלוונטי: שנמצא בבית/שבטווח גיל מתאים למשימה וכו’) שכרגע מתחילים לסדר/לנקות/לארגן, וכולם מוזמנים אחר כבוד לקחת חלק בתהליך.
4. עידוד/מוטיבציה: אני מדליקה שיר שמעורר מוטיבציה ומחדיר אנרגיות חיוביות. אפשר לחשוב על כל דבר שיעזור לך, למשל: כוס משקה קר ועוד.
5. הגדרת תפקידים וקו מנחה: מסדרת את הסלון, כשהקו המנחה הוא לתת כמה שיותר משימות לילדים. אני קצת מסדרת והרבה מחלקת משימות, וממפה משימות חדשות.
6. חלוקת תפקידים: “את אוספת”, “אתה זורק לפח”, “את ממיינת”, “אתה מרים את הכרית לספה” וכולי.

ממשיכים עד שהתוצאה משלב 2 משביעת רצון.

אחרי יישום של הטכניקה שלעיל, את מרוויחה כמה רווחים משמעותיים:

1. קיבלת את התוצאה שרצית, למשל: סלון מסודר. מכיוון שהתוצאה הייתה תלויה בך, את תמיד יכולה להיות בטוחה שקיבלת אותה.
2. את לא חסרת אנרגיות/עצבנית/מיואשת, מכיוון שאת לא מתעסקת בתחושות של ‘הוא לא עשה’, ‘היא עשתה פרצוף’ או ‘כמה מבולגן ,לאף אחד לא אכפת בבית הזה מהסדר’ וכולי.
3. אחדות של כולם תחת משימה משותפת, שהמטרה שלה חשובה לכולם.
4. תחושה של סיפוק לכל אחד מהמשתתפים מהדרך ומהתוצאה.
5. בניית הרצון המשותף לבני הבית, לשמור ולדאוג שיהיה מסודר גם בהמשך.

את מקבלת את התוצאה שרצית בלי להוציא ים אנרגיה מיותרת שלא מקדמת אותך לשום מקום.

אני רוצה שתנסי את הטכניקה הזאת, אבל מה שהכי חשוב לי – שלא תעשי את השלבים שכתבתי דווקא. אלו נועדו רק כדי לתת לך כיוון ולהדגים לך מה עובד אצלי.

תביני אילו עקרונות מנחים עומדים מאחוריהם. עקרונות אלו נכונים לכל אמא באשר היא, וכאשר היא תנהל מתוכם, מוכח שתשיג את התוצאה הרצויה – בית מסודר, ורוגע ושלווה פנימיים.

העקרונות החשובים:

1. להבין שאת יכולה לשלוט במצב רוח ובפעולות שלך.
2. את לא יכולה לשלוט במצב רוח ובפעולותיהם של אחרים, כולל הילדים שלך.
3. את לא תלויה באף אחד כדי שהתוצאה שרצית תתרחש.
4. את מחדדת לעצמך את הציפיה שהם אכן ייקחו חלק ויעזרו, ומתוך הציפיה הזאת נובעות הגישה שלך, המסר שאת מעבירה והשיח בינך לבין הילדים (כל אחד יעזור בכל פעם, לפי היכולת והרצון שלו באותו זמן, וזה לא ממש משנה).
5. את מעבירה לילדים (ולעצמך :)) את המסר: יש פה צוות של אמא וילדים, וכולם עם רצון משותף.
6. את מלמדת ומכשירה את הילדים לעבודה משותפת ולשימת לב לפרטים, ולדרך שבה את רואה לנכון לעשות דברים בבית.

מזמינה אותך לכתוב לי אם ניסית/חשבת/יישמת/שקלת, או שעלתה לך שאלה כלשהי בעקבות המדור השבוע.

מאחלת לך בהצלחה רבה!