בעקבות קריאתם של גדולי ישראל ומה שמקובל מגדולי ישראל בדורות הקודמים. להקפיד לומר כל יום שלושה פרקים אלה, ולכוון על כלל ישראל.

תהילים פרק צא

א  יֹשֵׁב, בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן;    בְּצֵל שַׁדַּי, יִתְלוֹנָן.
ב  אֹמַר–לַיהוָה, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי;    אֱלֹהַי, אֶבְטַח-בּוֹ.
ג  כִּי הוּא יַצִּילְךָ, מִפַּח יָקוּשׁ;    מִדֶּבֶר הַוּוֹת.
ד  בְּאֶבְרָתוֹ, יָסֶךְ לָךְ–וְתַחַת-כְּנָפָיו תֶּחְסֶה;    צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ.
ה  לֹא-תִירָא, מִפַּחַד לָיְלָה;    מֵחֵץ, יָעוּף יוֹמָם.
ו  מִדֶּבֶר, בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ;    מִקֶּטֶב, יָשׁוּד צָהֳרָיִם.
ז  יִפֹּל מִצִּדְּךָ, אֶלֶף–וּרְבָבָה מִימִינֶךָ:    אֵלֶיךָ, לֹא יִגָּשׁ.
ח  רַק, בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט;    וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה.
ט  כִּי-אַתָּה יְהוָה מַחְסִי;    עֶלְיוֹן, שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ.
י  לֹא-תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה;    וְנֶגַע, לֹא-יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ.
יא  כִּי מַלְאָכָיו, יְצַוֶּה-לָּךְ;    לִשְׁמָרְךָ, בְּכָל-דְּרָכֶיךָ.
יב  עַל-כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ:    פֶּן-תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ.
יג  עַל-שַׁחַל וָפֶתֶן, תִּדְרֹךְ;    תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין.
יד  כִּי בִי חָשַׁק, וַאֲפַלְּטֵהוּ;    אֲשַׂגְּבֵהוּ, כִּי-יָדַע שְׁמִי.
טו  יִקְרָאֵנִי, וְאֶעֱנֵהוּ–עִמּוֹ-אָנֹכִי בְצָרָה;    אֲחַלְּצֵהוּ, וַאֲכַבְּדֵהוּ.
טז  אֹרֶךְ יָמִים, אַשְׂבִּיעֵהוּ;    וְאַרְאֵהוּ, בִּישׁוּעָתִי.

תהילים פרק קל

א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ    יְהוָה.
ב  אֲדֹנָי,    שִׁמְעָה בְקוֹלִי:
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת–    לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
ג  אִם-עֲוֺנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ–    אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
ד  כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה–    לְמַעַן, תִּוָּרֵא.
ה  קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי;    וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
ו  נַפְשִׁי לַאדֹנָי–    מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
ז  יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה:    כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
ח  וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל–    מִכֹּל, עֲוֺנֹתָיו.

תהילים פרק קמב

א  מַשְׂכִּיל לְדָוִד;
בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה    תְפִלָּה.
ב  קוֹלִי, אֶל-יְהוָה אֶזְעָק;    קוֹלִי, אֶל-יְהוָה אֶתְחַנָּן.
ג  אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי;    צָרָתִי, לְפָנָיו אַגִּיד.
ד  בְּהִתְעַטֵּף עָלַי, רוּחִי–    וְאַתָּה, יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי:
בְּאֹרַח-זוּ אֲהַלֵּךְ–    טָמְנוּ פַח לִי.
ה  הַבֵּיט יָמִין, וּרְאֵה–    וְאֵין-לִי מַכִּיר:
אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי;    אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי.
ו  זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ,    יְהוָה:
אָמַרְתִּי, אַתָּה מַחְסִי;    חֶלְקִי, בְּאֶרֶץ הַחַיִּים.
ז  הַקְשִׁיבָה, אֶל-רִנָּתִי–    כִּי-דַלּוֹתִי-מְאֹד:
הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי–    כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי.
ח  הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר, נַפְשִׁי–    לְהוֹדוֹת אֶת-שְׁמֶךָ:
בִּי, יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים–    כִּי תִגְמֹל עָלָי.

לכוון באמירת ‘אחינו’ על כל כלל ישראל – בארץ ובעולם, ואפשר לכוון שבזכות התפילה על חבירו יענה גם הוא בבחינת “כל המתפלל על חבירו וזקוק לישועה באותו עניין נענה תחילה”

“אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל
הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה
הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה
הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם
וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה
וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה
וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה
הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב
וְאִמְרוּ אָמֵן”