אחד המאכלים הנפוצים מאוד בחול המועד פסח הוא ‘מצה בריי’ (למי שלא מכירה, שברי מצה מעורבים בביצה, מטוגנים. יש שמוסיפים תוספות, בד”כ לאוכלי שרויה).
נשאלת השאלה, האם ברכת ה’מצה בריי’ היא “המוציא לחם מן הארץ”, כדין המצה? או “בורא מיני מזונות”?
השאלה הזו נכונה גם ללחם מטוגן, וכן ל’קרוטונים’ הנעשים מחתיכות חלה מיובשות.
והתשובה היא כך:
על לחם מברכים “המוציא לחם מן הארץ”.

כדי לבטל מלחם את הדין המיוחד שלו, צריך לעשות בו מעשה משמעותי כפי שמיד נלמד.

אבל לחם או מצה שפוררו לפירורים, נשאר עליהם שם לחם לכל דבר וברכתם “המוציא”.

יש שתי אפשרויות לבטל שם לחם:
אפשרות ראשונה –

חתיכות פחות מכזית שבושלו או טוגנו בשמן עמוק, אפילו שניכר שהן חתיכות לחם, כגון קרוטונים או פירורי לחם שעברו טיגון בשמן עמוק.

וכן קניידלעך, שהם עשויים ממצה מפוררת שעברה בישול – זה כבר לא לחם, וברכתם “בורא מיני מזונות”.

אפשרות שניה –

חתיכות פחות מכזית שנדבקו באמצעות גבינה או ריבה או שאר תבשילים, ולא ניכר שהם לחם או מצה, ברכתן “בורא מיני מזונות”.

לכן הלכה למעשה –

ברכת ה’מצה בריי’ שעבר בישול או טיגון בשמן עמוק, בטל ממנו שם לחם וברכתו מזונות.

אך אם טיגנו אותו במחבת עם קצת שמן, כפי שבד”כ עושים, אז תלוי – אם שברי המצות ניכרים, מברכים “המוציא לחם מן הארץ”,

אך אם לאחר הטיגון כבר לא ניכר שזה מצה, מברכים “בורא מיני מזונות”.
וכן לגבי קרוטונים אפויים מלחם – ברכתם “המוציא”, מכיוון שלא עברו את התהליך של ביטול שם לחם, וכן לחם מטוגן וכיוצא בזה.