נ – נקודה למחשבה
הילדים הללו // מיכל הררי
הנרות הללו, הילדים שלנו – קודש הם!
כמה פעמים כאימהות, אנו מוצאות את עצמנו מתוסכלות מול חולשות או חוזקות של ילדינו, השונים כל כך ממה שאנחנו היינו.
כמה פעמים אנחנו מצפים מהילדים שלנו להיות בדיוק מה שאנחנו בעצמנו, או לחילופין לא להיות כמונו… למעשה, אנו מנסים לתקן את עצמנו או את “מה יחשבו עלינו” ע”י הפעלת לחץ (לא תמיד מתון), ע”י הנחלת ‘דרך מתוקנת’ (למיטב הבנתנו בלבד), ומדוע? כי התנהגות הילדים שלנו, הכישרונות שלהם, ההצלחות והיכולות – נראים לנו, בטעות, כמראה שלנו.
אבל הם לא!
אז מגיעה הטעות הקריטית – אנו עושים שימוש, לעיתים קצת ציני, בילדים שלנו, כדי להיראות טוב בעיני עצמנו ובעיני אחרים. (כמה פעמים יצא לכן לשבת במרפאה/בנק וכדומה ולהסות את הילד הצוהל רק מפחד שמישהו מקהל הממתינים יחשוב שאני הורה גרוע כי הילד שלי קולני מדי?)
והילד? הילד נופל בין הכיסאות. בין הרצון לממש את מאווייו כילד, אבל גם להשביע את רצון הוריו… באיזה שהוא מקום אנחנו, ההורים, מפריעים לו להיות מי שהוא – רק בגלל הפחדים שלנו, או הציפיות המוגזמות שלנו, או שניהם. מכאן, הדרך לתסכול קצרה מאוד.
נכון, יש לנו האחריות להכין אותם לחיים ולתת להם את הכלים כדי לבנות אותם הכי טוב שאפשר. אבל – וזה אבל גדול – בהתאם למי שהם, לא למי שאנחנו!
וזה אולי החלק הקשה ביותר. לשחרר אותם מהאמונות שלנו על עצמנו כאילו אנחנו זה הם והם זה אנחנו.
זה המקום שבו אני חוזרת למשפט הפתיח – הנרות הללו, הילדים שלנו – קודש הם!
ואין לנו רשות, אין לנו רשות להשתמש בהם – כדי להשתקף מול עצמנו או מול העולם כטובים ונכונים ומתוקנים יותר – אלא לראותם בלבד. לראות את הדרך המופלאה שהועיד להם הקב”ה, ויד ביד, כמיטיבי לכת, לצעוד עימם בדרך הזו. גם אם היא קשה, גם אם היא שונה משלנו.
מכאן ולהבא ברורה לנו אמרת חז”ל: “כל הזהיר בנרות חנוכה – הווין ליה בנים תלמידי חכמים”.
לו רק נשכיל להאיר את נרותינו הפרטיים, לא לכבות חלילה את גחלתם, לא לדרוך בשביל חייהם ברגל גסה. אלא להלך יחד עימם, לצידם, תוך שאנו מעצימים בהם את כישרונותיהם, מנתבים את כוחותיהם בצורה נכונה ומדליקים את נשמתם – רק אז נוכל לזכות לבנים תלמידי חכמים המאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים ובכל מלאכת עבודת הבורא. בדיוק כמו אותם נרות החנוכה.
חג שמח.
ג – גפרור מאיר
מאירים לאחרים
מכינים יחד סופגניות ואורזים בקופסאות יפות עם מילויים טעימים בצד. מצרפים פתקים מחממי לב ומחלקים לכל מי שישמח לקבל.
ה – הפעלה משפחתית
גלה את ה’נס’
התשובה לחידה היא מילה שבאותיות שלה יש נ’ ו-ס’ אחת אחרי השנייה. ניתן לשאול בעל פה או לחלק בדפים לקבוצות ולקצוב זמן למציאת התשובות. השאלות:
- מאיר בלילה
- נוזל רפואי לזריקה
- פטיש גדול
- לבוש
- בית המחוקקים בישראל
- ישוב ע”י ירושלים
- משבח ומפאר
- מושבה ותיקה
- מחזק מתניו
- גמד
- פרי מאכל
- עונש כספי
- משקה
- מקלות ארוכים
- אזור בדרום יוון
- ישוב בגולן
- שבבים
- השתדלות
- עלה
- תוסס
- תוספת נוסף
פ – פינוק לאור הנרות
ממתק פצפוצים וחמאת בוטנים שיש/ אביגיל מייזליק
אפשר להכין אותו ללא הציפוי והוא עדיין יהיה טעים מאוד ומוצלח. אפשר להעביר אותו למנג’טים או סתם לחתוך לקוביות. כאן הוספנו לו מראה ‘טיגריס’ מנומר ששדרג אותו עוד קצת.
דרגת קושי: קלה כ-16 פסים של ממתק
2 כוסות פצפוצי אורז
100 גרם שוקולד מריר
2 כפות שמן
3 כפות חמאת בוטנים
2 כפות סילאן או דבש
לציפוי:
100 גרם שוקולד מריר
1/2 כוס חמאת בוטנים
כף שמן
בסיר קטן על אש קטנה מערבבים יחד את השוקולד המריר, השמן, חמאת הבוטנים והסילאן או הדבש תוך כדי בחישה, עד לקבלת תערובת אחידה ונמסה. לא לבשל יותר מכך! מערבבים את התערובת עם הפצפוצים ויוצקים בשתי תבניות אינגליש קייק. מעבירים למקפיא לחצי שעה.
מכינים את הציפוי: בסיר כפול על אדים או במיקרו לדקה, ממיסים את השוקולד המריר עם השמן. מערבבים ומורחים על שתי התבניות. בעזרת כפית יוצקים פסים של חמאת בוטנים ומקשקשים אותם לתוך השוקולד בעדינות, לקבלת מראה שיש. מחזירים למקפיא לחצי שעה נוספת, פורסים לפרוסות ומגישים.
