“אממאאאאאאאאאאאא, משעמם לי”.
חנוכה בפתח, חופש. יותר שעות עם הילדים והם משועממים, רוצים תעסוקה.
למי פונים כשצריך תעסוקה?
ליושבת ראש הלשכה המרכזית לתעסוקה ופנאי – אמא.
כשהילד אומר “משעמם לי” ופונה לאמא בבקשה לתעסוקה, אצל כל אמא כמעט נלחץ כפתור שמפעיל רגש מסוים או תגובה.
כשהילד אומר, “אמא, משעמם לי”:
אמא א’ מרגישה אשמה, כי היא שומעת שהילד כביכול אומר לה, “לא היית איתי מספיק היום”.
אמא ב’ מרגישה כעס, כי היא שומעת תלונה, כביכול אומר הילד, “אמא, לא עשית מספיק כדי שאהיה עסוק. אמנם הלכנו לסבתא, קנינו גלידה ובערב יש מסיבה משפחתית – אבל עדיין בין לבין יש לי כמה דקות פנויות”.
אמא ג’ מרגישה ייאוש. היא חושבת לעצמה, “לא משנה אלו הצעות לתעסוקה אני אציע, הוא לא יקבל אף אחת מהן”.
אמא ד’ תרגיש פחד. “הנה זה מגיע, יחד עם השעמום מגיעות המריבות, הצעקות והבלגן”.
אז מה את יכולה לעשות כדי שהמילים “אמא, משעמם לי” לא יעוררו בך את הרגשות הלא הנעימים הנ”ל?
אפשר לחלק את העניין לשני עקרונות מרכזיים:
- כשהילד משועמם הוא כביכול אומר “אני לא מרוצה”. בהמשך למה שדיברנו בגיליון קודם, האחריות על מצב הרוח של הילד היא שלו. היא תהיה שלו תמיד גם אם אני לא אסכים עם זה, וככל שאני אפנים את האמת הזאת ואבהל פחות ממצבי הרוח שלו – יהיה לי טוב יותר, וכך אאפשר לילד לקחת את האחריות לכך.
- רב האימהות מרגישות שהן צריכות לעשות משהו כשהילד משועמם, ולעיתים אין לי מה לעשות או שאין לי אפשרות כרגע לעשות משהו בנידון.
אם אמא חושבת שחלק מהתפקיד ההורי שלה הוא לדאוג לילד לתעסוקה, שלא יהיה משועמם כלל – אזי כשהילד אומר שמשעמם לו, האמא תפרש את זה ככישלון שלה. היא תראה את זה כמקום שבו היא לא מילאה את תפקידה.
חשוב שתעשי לעצמך סדר, מה את רוצה לעשות כדי שלילד תהיה תעסוקה.
רצוי לעשות לעצמך את החלוקה הזאת בראש, מראש, כדי לבצע שינוי בצורה מודעת.
ניקח לדוגמה זמן צהריים באחד מימי החנוכה:
אמא א’ תבחר לקנות יצירות שמתאימות לימי החנוכה, שהילדים יכולים לבצע בעצמם.
אמא ב’ תבחר להוציא משחק מעניין שלא שיחקו בו תקופה.
אמא ג’ תסכים להזמין חבר/בן דוד.
אמא ד’ נותנת לילדים למלא את זמנם כרצונם.
החכמה תהיה לעשות את מה שאת רואה לנכון לבית שלך, ואז לשחרר ולהבין שההמשך לא תלוי בך.
זאת אומרת – לא בטוח שאחרי שיש תעסוקה לילד הוא אכן לא יהיה משועמם, אבל החלק הזה כבר לא בשליטתך.
ככל שתסמכי על הילדים שלך שהם מסוגלים להעסיק את עצמם ולמלא את זמנם הפנוי, כך תהיי משוחררת, הילדים ייקחו יותר אחריות להעסיק את עצמם, ולכולם יהיה נעים ונחמד יותר יחד. זכרי שגם אם יהיו לילדים פרקי זמן פנויים – הם יוכלו להתמודד איתם וללמוד מהם המון. רעיונות יצירתיים מגיעים הרבה פעמים בזמנים הפנויים…
מה תכל’ס?
ערכי לעצמך רשימה לימי החנוכה: מה את רוצה לעשות עם הילדים? איזו תעסוקה את רוצה לתת, לקנות, לתכנן, לארגן, ואם בכלל. אחרי שמילאת את הרשימה וקנית או הכנת מה שרצית – אפשרי לעצמך לקחת צעד אחורה. שחררי את האחריות לילדים וסמכי עליהם שידעו להתמודד גם עם רגעי שעמום.
חורף בריא ובשורות טובות!
