חרוזי_לבבות_ורודים_ואדומים

הולכת לעיבוד | סלחתי

מאת: אלישבע שטרן

מיומנה של רווקה והפעם על סליחה.

חודש אלול.
סליחה ומחילה.
כל המילים היפות של כל המורות מכל הזמנים.
(פתאום, לא ייאמן, אני מוצאת את עצמי כמו כל הגדולות המעצבנות האלה שתמיד אמרו (במנגינה כזאת…) "תנצלי! היום אני מתגעגעת לסמינר ולשיעורים! אין, אין את הפריווילגיה הזאת בהמשך החיים", עם מבט מצועף כזה שמרגיז כל תלמידה ממוצעת שרק רוצה חופשששששש. כמה הייתי מתעצבנת עליהן… ופתאום אני גם שם, מתגעגעת… פדיחות).
אני יושבת בחדר, עמוסה עד להתפקע בכוונות טהורות וזכות,
רוצה לסלוח לכל העולם כדי להגיע נקיה ליום הדין. איזו זכות.
אז אני עושה רשימה שכוללת את כל מי שפגע בי, אך ראוי לסליחה. צדיקה שאני. חושבת רק על אחרים שחלילה לא יגיעו עם קפידא ליום הדין…
כמובן שאני מתחילה עם המצקצקות.
כן, אלה שעומדות (בחתונות בעיקר. זה המעוז שלהן)
וסוקרות
ובודקות
ומהנהנות בראש
ומנידות ברחמים
ועיקר העיקרים –
מאחלות מכל הלב ומכל הגרון בכל הדציבלים, "בקרובבבב בקרוב אצלך! ממש ממש בקרוב! תשמעי לי, אני מתפללת עליך כל יום ומול התפילות שלי גם הקוידויש בורכהו לא יכול לעמוד! את עוד תראי שהישועה תגיע, רק תזכרי שצריך להתפשר! חייבים להתפשר! אני כל הזמן אמרתי לאברהמלה שלי "אתה חייב להתפשר! מאיפה תמצא עכשיו מישהי שעונה על כל הדרישות שלך?" תגידי לי את (בטון עולה ובנפנופי ידיים), מאיפה הוא חושב שהוא ימצא? מה? את יודעת איך אנחנו התחתנו? ההורים אמרו זה הבשערט אז זה הבשערט! סימן טויב ומזל טויב וכל טוב! מי חלם בכלל להגיד מה הוא רוצה? מי? (פה היא כבר ממש צועקת…) אני שואלת אותך! תגידי לי מי בכלל חלם?
הדור של היום… (דעיכה עצובה בטון…)
טוב (בהשלמה), בעלי כבר מחכה לי בחוץ, אז מאמאלה, אל תשכחי רק להתפלל לאייבישטער ובעזרת ה' תיכף תיכף את מזמינה אותי לאירוסין שלך."
אומיין.
ועכשיו השמלה הבורדו והפנים שלי חתמו על הזדהות הדדית. מקסים.
אז היא ודומותיה נכנסות לרשימה. נכון שהן עושות הרבה לא נעים אבל הכוונות טובות… נראה לי.
מקווה, זאת אומרת…
טוב, הלאה.
שדכניות מעצבנות. יש שני סוגים:
אלה שמציעות את אותם שני שמות ו מ ת ע ק ש ו ת שזה פשוט זה. אני אומרת לך! תסמכי עלי ועל עשרות השידוכים שעברו תחת ידי. חבל, את פשוט מפספסת את השידוך שלך!
ואלה שמציעות את כל השמות הלא קשורים או הפוגעים או שניהם יחד.
שאר השדכניות מתנדנדות, לפעמים מעצבנות לפעמים לא.
(לא לצעוק! אני יודעת, עבודת קודש! אני לא מזלזלת. גם אני הייתי שם. שידכתי חברה! הפגשתי כמה! אבל אתן יודעות בדיוקקקק למי אני מתכוונת, נכון?)
אז כל השדכניות הצדיקות שלא שוכחות אותי וממשיכות להציע, אפשר לסלוח להן על כל מה שקורה בדרך…
שורה הבאה.
מביטי המבטים ולוחשי הלחישות שבכל מקום. רק עומדות מרחוק ומסתכלות ולוחשות בקולי קולות לזו שלידן, "את רואה אותה? כן כן, זאת עם הכחול… הציעו אותה לאחיין שלי. כן, של מירהלה. כן, נו, את יודעת. לא לא, זו אחותי שלא רצתה. כן, אמרו שהיא קצת… את יודעת, מתלבשת כזה… נו, מה אני אגיד לך? לא פשוט היום למצוא בנות טובות, לא פשוט!"
בסדר. לפחות אני יודעת שניצלתי מדודה לא משהו.
הלאה.
כל השמות האנונימיים שאמרו 'לא' למרות שרציתי שיגידו 'כן'.

נכון, אני יודעת שזה אומר שהם לא שלי, אבל עדיין… נו, הבנתן.
טוב אין מנוס, חייבים להתקדם, אפילו שאני מנסה לשכוח.
הגיע תורו.
הוא.
לא מעזה אפילו לכתוב את השם.
אבל הכוווץ' בלב רק מלהיזכר בו.

לא ייאמן כמה הוא רגיש, האיבר הזה, כמה עובר עליו.
טוב, לפחות האחריות עליו, והאחד שלי עוד יבוא. וכל המילים האלה…

באמת שצריך למחול לו… מי רוצה להתחתן עם הבחור הלא נכון?


אאוצ'.


לא פשוט להיות רווקה. לא פשוט המסע המטלטל הזה בספינה מול אופק לא ידוע, כשצמד המילים שהכי מרגישים אתו הזדהות הוא: "לא יודעת."
היה מעניין? לא יודעת.
רוצה להמשיך? לא יודעת.
הוא חכם? לא יודעת.
את מאמינה ששלך יבוא? לא יודעת.
את שמחה? לא יודעת.
את עצובה? לא יודעת.
את רוצה לגור בירושלים? לא יודעת.
בבני ברק? לא יודעת.
בוילה? לא יודעת.
רוצה בלונדיני? לא יודעת.
גבוה? לא יודעת.
לומד יום שלם? לא יודעת.
עמקן? לא יודעת.
ישיבה נחשבת? לא יודעת.
איפה את רוצה להיפגש? לא יודעת.
מה תלבשי? לא יודעת.
איך קוראים לך? לא יודעת.
את רוצה להתחתן?? לא יודעת.
לא יודעת לא יודעת לא יודעתתתת!!!
אין בי ידיעה חזקה יותר מחוסר הידיעה ההזוי הזה. זר לא יבין.
ובתוך כל חוסר הידיעה המטולטל שבין ייאוש לתקווה, בין קרבה לריחוק, בן שבר לאיחוי – יש את המקרים ששולחים חיצים או דוקים (בשורוק), לא משנה הגודל, ישר לתוך הרך של הלב, איפה שמרגישים גם בקצה של הרגל…
כן. אני רוצה לסלוח, ולא בציניות!
אני גם צריכה לבקש סליחה, בטח. אני לא חושבת שאני נקיה,
אבל הפעם אני מדברת על לסלוח, אפשר?
כי פתאום אני מבינה כמה אנרגיות לוקחים ממני כל הרגשות השליליים האלה. כמה אני מלאה מבפנים ומצדיקה את עצמי שאני המסכנה… והם האשמים… אז מותר לי, לא?
אבל מותר או אסור זה לא הנושא.
הנושא הוא הלב שלי, שגם ככה נמצא בשלב מסוכן. שכל יום מותיר בו את רישומיו לטוב ולרע. אני חייבת להכביד עליו עם רגשות פגיעה ולפעמים גם כעס כלפי כל מיני אנשים בסביבה?
פתאום אני מבינה שבשבילי, למעני, כדי שלי יהיה טוב – אני חייבת לטהר, לנקות, להוציא הכול…
ואני יושבת ומעבירה אחד אחד בראש, חווה שוב את הפגיעה, נותנת לה לחלחל ולמלא אותי…
ולאט לאט מתמלאת בחמלה. מבינה שאנשים הם לא רעים, הם בעיקר לא חושבים, לא יודעים… ואני מוצאת את עצמי מרחמת, באמת ובתמים, על כל אחד ואחת מאלה שעד לפני דקה כעסתי, נפגעתי…
והלב מתנקה
והנשימה נרגעת,
השרירים מתרפים
ואני מרימה את הראש, ורואה את אבא שולח לי חיוך…
ויודעת,
סלחתי.

לפרק הקודם                לפרק הבא

השאר תגובה

אהבתי 0
היה שווה 0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תוכניה לימות החנוכה – נר חמישי.

No Responses

עם ישראל זקוק לישועות והשבת היא מקור הברכה! הצטרפי אלינו!

No Responses

מעניין ומחכים

תגובות אחרונות
חרוזי_לבבות_ורודים_ואדומים

הולכת לעיבוד | סלחתי

מאת: אלישבע שטרן

מיומנה של רווקה והפעם על סליחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מתקשה לכתוב אבל רוצה לומר תודה? מכתבי תודה לשימושך.

No Responses

כל מה שאת צריכה לדעת על הימים הבאים עלינו לטובה.

No Responses

תוכניה לימות החנוכה – נר רביעי.

No Responses

מעניין ומחכים

תגובות אחרונות

אולי יעניין אותך גם...

לא דיאטת כאסח, אז מה כן? 4 עוגנים לחיים בריאים.

1

קרטון? זכוכית? אולי דווקא חרסינה?

1

לסעודה שלישית או לפיקניק משפחתי, אביגיל ממליצה:

1

לא להפחיד, ואיך ההדרגה מטשטשת את הגבולות?

No Responses

מה מברכים על גבינה שעל קרקר? ועל הקטשופ עם הצ'יפס?

No Responses

מחפשת רעיון לארוחת צהריים קלה ומהירה? ארוחה בסיר אחד במיוחד בשבילך

No Responses

למה דווקא ביום הגדול והמסוגל יש כל כך הרבה מפריעים?

No Responses

אסתי ממש לא רוצה להביא את גילי לחתונה וחיים לחוץ מאמא…

No Responses

אחר לכתו של ר' ברוך מרדכי אזרחי זצוק"ל

No Responses

משחק חיקוי נוסף לתירגול ופיתוח כישורי אמפתיה.

No Responses

כמה דברים שלא ידעתן על חודש אייר הבעל"ט

No Responses

מתכון מהיר וטעים לעוגה שכל אחד יכול להכין.

4

והפעם מניחים את המילים בצד ומביעים רגשות בצורות אחרות.

No Responses

הילד טורק דלת בתסכול? בואי נראה מה הוא מרגיש.

No Responses

תמיד חלמתם על גינה ביתית? עכשיו זה הזמן! הדרכה מפורטת.

1

יש פה מילה שמתגלגלת מצחוק…חופש? נו ב'מת…

No Responses

האם אנו חיים אותם או מפספסים את החיים עצמם במחשבות ובגעגוע לעבר, או בדאגה וכמיהה לעתיד?

No Responses

איך את יכולה לעשות שינוי אמיתי בימי שישי שלך?

No Responses

רגעים כאלה, של יום שישי. מכירה?

No Responses

רוטב עסיסי ממש כמו הרוטב של פיצה אורי.

18

"להנות בהם בני אדם" – ימים אחרונים לברכת האילנות.

No Responses

נפרדים מהמדור אך לא מהמצווה – כי היא מקור הברכה.

No Responses

איך נאפר את הילדים לפורים בלי להציק ושלא ימרח, והעיקר- שיראה יפה?

No Responses

סידור פרחים חגיגי שמכינים לבד בבית לפאר את שולחן החג!

No Responses

עצמאית? מדריך מעשי להתנהלות נכונה בתקופה כזאת.

No Responses

או צרו איתנו קשר

צרפו אותי 

התכנים החדשים
וגליום התוכן הדיגיטלי שלנו
ישר אליך!