נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה, לשבת שלאחר הפסח, בה מברכים את חודש אייר.
יש הנוהגים להטמין מפתח בתוך החלה.
המקור הראשון שבו מצאנו אזכור לסגולה הוא בספרו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל ה”אוהב ישראל” וזהו לשון קדשו: “המנהג הוא מימים קדמונים לנקוב את החלות בשבת שלאחר הפסח במפתחות. ונעשה על החלה צורת מפתח, ומנהג ישראל תורה הוא”
הטעם למנהג הוא שהמן, המאכל השמימי, אותו אכלו בני ישראל בהיותם במדבר, פסק ממחרת הפסח. מאז החלו ישראל לאכול מתבואת הארץ, ולעמול לשם פרנסתם.
כותב ה”אוהב ישראל”: “אנחנו מתפללין שיפתח לנו השי”ת שערי פרנסה. ומזה נשתרבב המנהג להיות עושין צורת מפתח על החלות לרמז שיפתח לנו השי”ת שערי פרנסה”.
