שלום לך, השבוע חשבתי הרבה על המילה חינם.
מה זה חינם?
זה שאני מקבלת משהו בלי לשלם עליו…
האם דבר כזה קיים במציאות?
שמעתי פעם מתלמיד חכם גדול משפט שנחקק בליבי:
"אני מעדיף לשלם מחיר מלא מאשר לקבל חינם. כך אני יודע כמה אני משלם ומתי…."
במילים אחרות- על החינם אנחנו בדרך כלל משלמים בדרכים פחות צפויות…אז יש בכלל חינם?
כמה שחשבתי על הנושא- התחיל לטפס לי משהו בגרון.
הרגשה ממש קשה.
פתאום נולדה בי התובנה שדווקא את הדברים הבודדים שהם ממש בחינם-
אנחנו טורחים לקנות במחיר מלא.
משלמים במיטב כוחותינו לקנות את מה שכבר שייך לנו.
על מה אני מדברת?
לא על מתנת בשר ודם.
על היחידי שיכול לתת ממש בחינם. פשוט כי הוא לא צריך שום דבר מאיתנו.
על מה שהקב"ה נתן לי בעצם העובדה שיצר אותי- את הערך שלי.
את זכות הקיום.
כמה כולנו מתאמצים כדי להיות שווים?
כמה אני עושה, פועלת, שותקת, מתגברת, טורחת, יוצרת-
כדי להשיג את התחושה- שהנה אני בן אדם! השווי, הערך שלי, היותי בן אדם שראוי לכבוד ולכל טובה- זו עובדה.
נתון שהקב"ה נתן לי.
לא חבל להשקיע כל כך הרבה בלרכוש את מה שכבר שלי?
זה- ממש בחינם. וממתנת החינם הזו נגזרים עוד כמה חינמים….
הזכות ליחס מכבד- בלי שאאלץ להוכיח כי אני ראויה לו. ככה. כבוד בחינם.
הזכות שיהיה לי טוב- בלי קשר למה שעשיתי או שלא- גם היא באה בחינם. מה את אומרת?
אולי הגיע הזמן להנות מהחינם?
להתחיל לעשות מה שאני באמת רוצה לעשות? מה שאני מאמינה בו?
לממש את היכולות שלי, לפעול למען המטרות הערכים והאמונות שלי מתוך בחירה
ולא מתוך תחושה שאני צריכה לקנות את זכות הקיום שלי….
ואת יודעת מה נראה לי?
ואני אפילו ממש בטוחה?
שככל שנפתח את הידיים והלב לקבל את מתנת החינם של ה'-
הלב שלנו יתרחב ונוכל גם להכיר במתנת החינם של כל אלה שסביבנו.
נוכל להכיר בכך שגם הם לא צריכים לקנות את זכותם לכבוד-
כי הקב"ה כבר נתן להם את הכבוד שלהם.
שגם אם הם לא עמדו בקריטריונים שלנו של מי שראוי לחיים טובים- הם ראויים בחינם.
שהם שווים בלי לעשות שום דבר בשביל זה.זו אהבת חינם.
לאהוב את עצמי ואת זולתי רק כי אנחנו בניו של ה'.
רק כי הוא אוהב כל יהודי- בחינם.
אם הדברים מדברים אלייך או שהעלו לך שאלה- אשמח לשמוע.
אתך,
זלטי
לצפיה בתוצאות המרתקות של סקר הזוגיות במגזר החרדי לחצי כאן
