שגרה של מלחמה או… מלחמה על השגרה וההכנסה

בואי נודה בזה. המצב לא פשוט.

עם ישראל במצוקה, עם ישראל במלחמה. 

כל החזיתות פתוחות. 

יש את אלו שנלחמים בחזית ממש מול האויב המשותף, יש את אלו שנלחמים בחזית של הקהילה ונחשפים למראות שילחמו כל החיים לשכוח.

יש את אלו שנלחמים בבית לשמור על הילדים, לשמור על עצמם, לשמור על השפיות, לשמור על הוויסות, לשמור על החיים, ויש את אלו בתוך כל הנ"ל שיש להם עוד מלחמה. 

מלחמה שזר לא יבין.

סטטיסטית, כל אישה עשירית היא עצמאית. 

מה שאומר, שבזמן שכולן מתמודדות עם ארגון איזשהו סדר יום מול המצב, אבל לפחות חזית אחת בטוחה בעבורן – הן יודעות שבעשירי לחודש הבוס יכניס משכורת. 

אם לא הבוס, הביטוח הלאומי.

מה שבטוח – הן מוגנות. 

בתוך הכאוס הזה, לפחות בבנק – יציב עם בלגן או לא, עם עבודה מהבית או לא, עם תפקיד חיוני למשק או לא – את החודש הן יגמרו כי אותן אסור לפטר.

אבל, האחת לעשר –  העצמאית או בעלת העסק, מניסיון העבר כבר יודעת שלה יש עוד חזית.

עוד משהו לדאוג לו, עוד צורך קיומי לקיים.

ייתכן שהיא מפרנסת יחידה בבית של תורה וייתכן והיא בנתה על התזרים המיוחל  של אחרי החגים מכל אלו אמרו לה "דברי איתי אחרי סוכות". והנה זה בא  והתזרים נדחה לזמן לא ידוע… 

ולכן אני כותבת את המאמר הזה – איך לצלוח את תקופת המלחמה כדי שהעסק לא ימות.

אנחנו עוברים את ימי ההלם, הקיפאון, השבר ומגלים שהחיים חזקים מהכול אני נותנת לך פה את מודל ש.ל.ו.ם התנהלות עסקית בזמני מלחמה.

ש – שיום

אחת מהתופעות הנפוצות כדי להיאחז במשהו היא – לתמלל. 

הדבר הראשון שצריך לעשות כדי להגיע לפתרונות, זה להפסיק עם זה!  חייבים להפריד ולשיים ולהסתכל לאמת בעיניים.

משפטים כמו: "אף אחד לא צריך אותי עכשיו", "כל הלקוחות עכשיו לא מאופסים",  "אין מי שיקנה עכשיו", "אין לי איך להכניס עכשיו כסף" ודומיהם – פשוט לא מקדמים. 

חלקי את הלקוחות שלך ל-3:

1. לקוחות בקו ראשון:

נפגעים, מפונים, בחזית, בתפקיד מלחמתי או לאומי – שכרגע, אם אכן זה לא מוצר חיוני, לא שייך לשווק להם וצריך להחזיר, להשהות, לעשות התאמות.

2. לקוחות מבולבלים: 

עדיין מפחדות להתחייב לא בטוחות מה יהיה אם וכשיירגע ונדע מה קורה הן ישמחו שתתקשרי, תבדקי, תציעי

תתני כלים ותקדמי.

למשל, לקוחה שיש לה קורסים והכשרות שהנחתי אותה לעשות זאת, התקשרה ואמרה: 

"תראי, המשק נכנס לתקופה מבולבלת, ייקח זמן עד שיתאושש ואף אחד לא יודע כמה.

היינו ממליצות לך לקחת את הזמן הזה ולנצל אותו ללימודים ולהתקדמות, ככה שבע"ה הזמן הזה יושקע בלמידה,

ואנחנו כמערכת נהיה הכי גמישים ומאפשרים לכל אחת לסיים לימודים עם כל התמיכה שתצטרכו".

מפעים כמה נענו לזה.

ויש את הקהל השלישי –  

3. לקוחות שמתחננים להתקדם

ממש כך. הם שואלים: מה קורה? מתי מתחילים? למה לחכות?

חשוב לנו להיות בעשיה.

הלכו כל התוכניות לאחרי החגים אז התפנה זמן דווקא עכשיו להשקיע בזה. 

זה קהל שצריך להרגיע, לרשום להבטיח את מקומו לעשות סדר בדברים ולאחל בהצלחה ואפילו לשאול: 

את מכירה עוד מישהי שזה זמן נכון בשבילו להשקיע בזה?

ביום שלישי מאז פרוץ המלחמה, שלחה לי מישהי מייל: 

"יעל, מתי מתחילים? אני צריכה לדעת שיש לי משהו בטוח ושאני מתקדמת".

ואחרת יום אחרי חזרה אלי מעצמה ואמרה:

"אם קודם התלבטתי, אני רואה שעכשיו אני לא יודעת מה קורה איתי וחשוב לי לנצל את הזמן למשהו משמעותי ולהיות מוחזקת".

זה נתן לי את ההבנה שגם אם אני כבעלת עסק עוד לא יודעת מה קורה, יש לי תפקיד ואחריות כלפי הלקוחות 

שצריכים מישהו שיוביל, שיחזיק שיעזור, שיכוון. כשמשיימים את הדברים, מפרידים את כל ההילה של 'הכול או כלום',  מתחילים לייצר בהירות ותוכנית פעולה שמאפשרת לנקוט בעשיה מיידית התאמות, יצירתיות, הוספה, הורדה, סדר.

ל – לקיחת אחריות

אף אחד לא ידאג לך אם תיעלמי עכשיו לחלוטין מהמפה. רוב הסיכויים שתצטרכי להתחיל הכול מאפס אחר כך.

לא תוכלי להאשים את המדינה, את ביבי, את ד'. 

זו ההשתדלות שלך להישאר שפויה להיות בעשיה חיובית כלפי עצמך ולהעלות את החוסן והמסוגלות שלך כל המחקרים מראים שכשאדם נמצא בעשיה ובנתינה, הוא קודם כל מרוויח את עצמו.

אל תחכי לפיצויים וללקוחות שיזכרו בך.

אם את צריכה עכשיו פרנסה – התפללי, קומי תדייקי, תעשי, תפעילי חשיבה יצירתית תתייעצי, תתקדמי, תנצלי את הזמן הזה. 

גם אם לא לתזרים – להגדלת תפוצה, עזרה לקהילה שלך, קשר וחיזוק הקשר עם הלקוחות לקיחת תוכנית שתבנה ותקדם אותך ייצור תשתיות וכל מה שיספק לך אי של שפיות, עוצמה ומשמעות.

ו – ויסות

לא כולם יאהבו את זה, אף אחד לא בנעליים שלך.

אם את מציעה משהו למישהו במיוחד בזמן רגיש כמו עכשיו, על כל 10 שיגידו לך "אני צריכה", "זה רלוונטי" ואפילו "אני שמחה שיצרת קשר" 

או "תודה על התוכן שלך" – תמיד תהיה אחת שנגעת לה בנקודה רגישה  ולא באת לה בטוב.

הפעילי היפרדות! 

מנגנון עסקי שמפריד בין מי את לבין העסק שלך. 

זו לא את שמוכרת כרגע אלא זה העסק שצריך להמשיך להתקיים. 

ממש כמו שאם היית שכירה היית ממשיכה לעבוד ולדאוג לרווחת הארגון או העסק, כמובן מתוך רגישות וצרכי השעה.

ם – מאושרת

מלשון אישור.

תאשרי מאושרת, תאשרי את הפעולות שלך.

אם הבית שלך כרגע צריך תזרים, פרנסה, צורך קיומי לא ליפול לצד כל הנפילה המורלית, המדינית, הלאומית, גם לא ליפול כלכלית אז זה מה שצריך!

תנסי לבנות מערך שתומך בך כבעלת עסק קטן

להמשיך לקיים ולייצר פעילות נצרכת ומותאמת למצב. 

עשי חלוקת שעות בבית. קחי בייביסיטר או עזרה אחרת שצריך. 

לא, את לא אמא רעה אם את יוצאת לפרנס את הבית לכמה שעות בחדר סגור, ואת לא עצלנית אם החלטת מתוך צלילות הדעת והבנת ההשלכות האפשריות כרגע לשים הכול בצד ולהיות רק עם הילדים ולא אכפת לך מה יהיה, כי ככה החלטתם בבית. 

לא משנה מה תעשי תעשי את זה ממקום של בחירה ולא הישרדות או מסכנות. 

ככה ייטב לך, למשפחתך וללקוחותיך בסוף, העסק אמור לשרת אותך ולא את את העסק.

אם נסכם: 

בזמן מלחמה, אל תפקירי את העסק. פצוע שלא מטפלים בו יכול להיות לו נזק בלתי הפיך. 

תשמרי על קור רוח כמה שניתן, הפעילי היפרדות, ויסות ושיום למה שקורה באמת, בלי כל הניפוחים וההפחדות, 

ופעלי בהתאם למה שמותאם לך. 

צריכה עזרה עם זה? אל תישארי לבד. 

חשיבה אסטרטגית, תכנון מהלכים ועשיה מדויקת הם כוח ויציבות.

הכותבת:

יעל פיינגולד,

מנהלת 'המרכז לפיתוח מצוינות עסקית', 

מובילה תוכנית פיתוח עסקי מואץ בקבוצות הגרעין והנבחרת

ומכשירה ליעוץ עסקי ואסטרטגיה עסקי b2b

ניתן לקרוא מאמרים עסקיים נוספים www.yaelfaingold.com

ולהוריד את גלגל העסק לפיצוח עסקי מדויק כאן ועכשיו