אז מה יש בו, בנוזל החום הזה שגורם לנו להתאפס על עצמנו, ומה הוא עושה שם במוח, בעצם?
בואו נתחיל מהתחלה.
בתוך הקפה שלך יש קפאין, כידוע. קפאין הוא כמו הילד המעצבן הזה שנדחף איפה שלא רוצים אותו…
ואיפה לא רוצים אותו? דקת הסבר על התהליכים במוח.
המוח שלנו מפריש כימיקלים שונים, מכל מיני סוגים ולכל מיני מטרות. במוח שלנו יש גם קולטנים מכל מיני סוגים. לכל כימיקל – הקולטן שמתאים לו, ממש כמו כפפה ליד. אבל כפפה שמתאימה ליד אחת בלבד… ומה קורה כשהכימיקל נקלט בקולטן שלו? קורה משהו! את מרגישה משהו, מבינה משהו…
אחד הכימיקלים נקרא אדנוזין, והעבודה של האדנוזין היא להרגיע אותנו ולהרפות את מערכת העצבים.
מה עושה הקפאין? מתגנב! הוא נראה בדיוק כמו האדנוזין, ומצליח להערים על הקולטנים של האדנוזין ולהיכנס לתוכם.
ואז מה קרה? הקפאין תפס את המקום של האדנוזין ולאדנוזין לא נותר מקום! ואז אין מי שירגיע את מערכת העצבים שלך. המוח חושב בטעות שנכנסת למצב חירום והוא מפריש אנדרנלין, ואת? ערנית! אולי עצבנית! מלאת עיזוז ואנרגיה ורוצה לתפוס את כל העולם!
אה לא?
טוב, זה כי המוח שלך לא כזה פראייר. ומה הוא עושה? מייצר עוד קולטנים שמתאימים לאדנוזין, אולי ככה חלק מהאדנוזין שמסתובב שם יצליח להיקלט. ואז?
יש לך הרבה אדנוזינים במוח. בלילה אין שם קפאין (אני מקווה) ויש יותר קולטנים מאדנוזין. את קמה בבוקר עייפה מחוקה, כי המוח שלך מלא באדנוזין שתפקידו הוא – אכן, להרגיע אותך עד כדי ישנוניות, ואז מה את צריכה? קפה! שיבוא ויחסום קולטנים של אדנוזין ונרגיש פחות ישנוניים. יש!
הבנת?
אז הקפה כבר לא כ"כ מעורר אותך, הוא בעיקר דוחה לזמן קצר את העייפות שנובעת מעודף אדנוזינים, וכשההשפעה שלו תפוג את תחווי ירידה באנרגיה.
וצורך מחודש לקפה…
אז מה, ב'הפסקת קפה' מעודדים להפסיק לשתות קפה?
מה פתאום! אצלנו מאמינים ששתיית קפה היא הרבה יותר מלהזרים סמים למוח… זה זמן איכות שלך עם עצמך ועם המגזין. זמן שבו את משקיע בעצמך ועוצרת לנשום.
ואת זה, את יכולה לעשות עם כמות סבירה בהחלט של קפה שלא תגרום למוח שלך לייצר שפע קולטנים מיותרים…
*יש עוד כל מיני תהליכים שמתרחשים בגוף בהשפעת הקפאין. מובן שלא הבאתי כאן את כולם, כן?
מגולגלות תמרים מושלמות ליד הקפה בכלום וחצי עבודה.
4 כוסות קמח
1 אבקת אפיה
1 כוס שמן
1 כוס מים רותחים
מערבבים לבצק נעים. מחלקים ל-3 ולעוד 3. סה"כ 6 חלקים.
מרדדים לעלה רחב וקצר, מורחים ממרח תמרים (אפשר לפזר אגוזים קצוצים) מגלגלים ומניחים בתבנית אפיה.
חותכים לפרוסות – עד חצי הגובה ואופים 20-25 עד להזהבה קלה בעיקר בתחתית העוגייה (העוגיות לא ממש מקבלות צבע כי אין סוכר בבצק).
מקררים ומסיימים לפרוס. מפדרים באבקת סוכר ושומרים בצנצנת אטומה או בהקפאה.
