עת מלחמה. אבדות קשות, צער תהומי עד אין חקר. אלמנות ויתומים, אימהות שכולות, אבות שכולים, אחים שכולים, חטופים, הורים של חטופים. מעגלים אין סוף של כאב ושל צער. מעל התוהו ובוהו וחושך על פני תהום חופפת רוח אלוקים – רוחו של מלך המשיח. אבל איך אפשר להמשיך ולהיאחז בסיפור הגדול של גאולה המפציעה לה קמעה קמעה, כאשר החושך הוא כה חשוך? בערב ילין בכי, ורינת הבוקר עוד לא זרחה עלינו.
“ביקש יעקב אבינו לגלות את קץ הימין” – רגע לפני פטירתו, נפרד האב האחרון משנים עשר השבטים שהקים – עם ישראל יוצא לדרך. בפיו של יעקב סוד – סודו של הקץ, הוא מבקש להעניק אותו כצידה לדרך הגלות לבניו ולבני בניהם, אך כאשר הוא מבקש לעשות זאת: “ונסתלקה ממנו שכינה” – הוא לא יכול להגיד, הסוד אינו יכול להתגלות. יעקב אבינו עובר לשלב הברכות והקץ נשאר סתום ובלתי מגולה.
אז אם גם ככה לא הצליח, מדוע מספרת לנו התורה על הניסיון הזה? שנתאכזב סתם? שנתייאש? חלילה וחלילה. הזוה”ק אומר שיעקב אבינו גילה את מה שרצה לגלות, רק שבמקום שתהיה הידיעה הזאת גלויה וברורה, נשארה היא סודית וחתומה. אז מה גילה יעקב אבינו? מסביר בעל ה’שפת אמת’ – הוא גילה שיש לגלות קץ. לחיות האלוקית אין קץ ואין סוף, לאור האלוקי אין קצבה, רק למה שמסתיר את נוכחות ה’ יתברך יכול להיות סוף, והנה גילינו שהגלות היא רק הסתר.
אם בגלות החשוכה הזו היו צועדים בני יעקב באמונה ברורה שהגלות היא רק אחיזת עיניים, שאין לה כוח בפני עצמה והיא רק מסווה המסתיר את האמת הנצחית והמשמחת – לא יכולה הייתה הגלות להיתפס בהם. הגלות יכולה לשחק את משחקה רק על מי שעוד לא גילה שהיא דמיון תעתועים כוזב, שהיא בסך הכול הסתרה.
זאת הסיבה לכך שמשמים מונעים מיעקב לגלות זאת באופן ברור. אם היו הדברים ברורים – לא היינו יכולים להיכנס לתודעת גלות שנגזרה עלינו בברית בין הבתרים. אך עכשיו, כשבעל ה’שפת אמת’ גילה לנו את הסוד הזה, שאמונה באמת הנצחית של מציאות ה’ שמעבר להסתרה, מבטלת את הסתרת הגלות – זה מה שעלינו לעשות.
ובמילים אחרות – אל תפלי לסיפורים הקטנים של המלחמה הזאת, אל תיכנעי למי שמספר לך שהחדשות הן מה שקורה בעזה או המצב הכלכלי שלך בעקבות המלחמה. החזיקי כל הזמן בסיפור הגדול – מתחת למסווה הגלות המרה ישנו ה’ יתברך המחיש לנו גאולה. רק הוסיפי שמחה, הוסיפי אמונה, הוסיפי אור ותקווה ותפילה. בקרוב נזכה לקיום מלא של הפסוק האלמותי המלווה אותנו מפרשת ויחי ומפיח בנו חיים: “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”.
