דיכאון אחרי לידה. מה אומר לך המושג הזה? אולי רק שמעת עליו, אולי את מכירה מישהי קרובה שחוותה אותו, ואולי את בעצמך עברת את ההתמודדות הזו…
ההתמודדות של אישה משלנו עם דיכאון אחרי לידה עלולה להיות מאתגרת יותר מהרגיל. יש לנו נורמות חברתיות וציפיות – שלנו מעצמנו, וגם של סביבתנו – המקשות לעיתים על המנוחה החיונית אחרי הלידה, על עיבוד חווית הלידה ועל ההתאוששות.
לא רק ביולדת פוגע הדיכאון. הוא משפיע גם על המעגלים שסביב – על משפחתה הקרובה ובכלל על הדינמיקה בינה לבין סביבתה.
במאמר שלפנינו נציף ונדבר על האתגרים הייחודיים של נשים בינינו המתמודדות עם דיכאון אחרי לידה, ונחשוב יחד על דרכים שיכולות לסייע.
ההבדלים העיקריים בדיכאון אחרי לידה בציבור החרדי לשאינו
דיכאון אחרי לידה הוא תופעה מורכבת שההתמודדות עימה מושפעת אף מאופי החברה שבה אנו נמצאות – סגנון השיח, התמיכה החברתית והציפיות התפקודיות. כל אלה משפיעים על הדרך שבה נשים חוות את המצב, ולכן חשוב להבין את ההקשרים הייחודיים לנו, כנשים חרדיות.
לפני כן חשוב להדגיש בצורה הברורה ביותר: דיכאון אחרי לידה הוא מצב נפוץ שאינו מעיד על כישלון או על חולשה ואינו תלוי בך, היולדת, באמונות או ברצונות בקשר לאימהות שלך! זהו מצב פיזיולוגי-נפשי, שכדי להחלים ממנו נדרש טיפול מקצועי. טיפול הכולל פעמים רבות טיפול תרופתי לטווח זמן קצוב. בנוסף, קריטי לתת לדיכאון לגיטימציה והבנה כדי לאפשר מרחב החלמה מיטבי ליולדת.
נורמות חברתיות ותרבותיות
רבות מאיתנו רוצות ומייחלות לגדל משפחה ברוכה. האימהות טבועה בנו עמוק. אך לעיתים הרצון הזה עלול ליצור לחץ, חרדה מהעתיד וקושי עבור נשים שלא בטוחות בתפקידן האימהי, או כאלה המתמודדות עם הריון קשה או ילד מאתגר.
בנוסף, ייתכן שנשים מסוימות מתקשות לגדל משפחה ברוכה מסיבות אישיות או בעקבות קושי נפשי, והן מוצאות עצמן בודדות ויוצאות דופן בחברה.
החשש מסטיגמה או מהרגשה של כישלון שלהן כאימהות בגלל הדיכאון, מוביל פעמים רבות לבדידות ולחוויות קשות נוספות. מסיבה זו חשוב כל כך לדבר על הנושא הזה, להבין שאנחנו לא לבד במקום הזה. יש עוד נשים שמתמודדות כיום או התמודדו בעבר, יש מענה ויש תמיכה חברתית למי שצריכה.
חסמים בדרך לקבלת עזרה מקצועית
יש נשים שחוששות לפנות לעזרה מקצועית. אם בגלל חשיבה ותפיסה שיש להן, שאומרות שפניה לעזרה מקצועית מקטלגת אותן באופן מסוים ולא מחמיא. אם זה מפני החשש לפנות לאנשים שאינם ‘משלנו’ או פשוט כי הן רוצות להיות ‘כמו כולם’.
ישנן גם כאלה שלא מודעות לעובדה שאפשר לטפל בדיכאון אחרי לידה, או שאינן יודעות למי לפנות.
בנוסף, לא כל אישה מרגישה מספיק בנוח לשתף את בן זוגה בתחושותיה. זה קורה, למרבה הצער, מסיבות שונות. כך שלעיתים האישה נושאת את הקושי לבדה בלי לשתף איש, ואף אכולה רגשות אשמה ש’היא לא בסדר’, ו’למה היא לא מתאוששת כמו כולן’.
חשוב לדעת שכיום יש מטפלות רבות הנמנות על הציבור שלנו, מקצועיות ודיסקרטיות שיכולות לעזור לנשים המתמודדות עם דיכאון אחרי לידה ברגישות ובהתאמה הנדרשת.
קריטי להבין – לא בושה לבקש עזרה! העזרה היא הצעד הראשון בדרך החוצה מהבדידות, הדיכאון והקושי. אפשר לעבור את התקופה הזו בתמיכה מלאה כדי להגיע ליום שאחרי בשמחה ובהרבה אמון עצמי.
תמיכה קהילתית ומשפחתית
התמיכה הקהילתית והמשפחתית מהווה קרש קפיצה משמעותי לנשים המתמודדות עם דיכאון אחרי לידה.
מצד אחד, יש הרבה עזרה מבני משפחה מורחבת, מחברות ומארגוני חסד, המקלים על ההתמודדות עם האתגרים הטכניים. כשמישהו מציע לעזור עם הילדים או להכין אוכל, זה בהחלט יכול להוריד מהעומס.
אבל יש צד נוסף לתמונה. לפעמים התמיכה היא בעיקר פרקטית וטכנית ולא כוללת את ההבנה העמוקה של הקשיים הנפשיים. לא מעט נשים שומעות משפטים כמו: “תתגברי, זה יעבור” – מה שעלול לגרום להן להרגיש בדידות איומה במצוקה שלהן.
במצבים אלו, אישה נזקקת לתמיכה רגשית לא פחות מאשר לתמיכה הטכנית. מישהו שיבין, יקשיב ויחבק, וייתן לה את התחושה שיש איתה אנשים נוספים שנמצאים כאן בשבילה.
הנה שני טיפים לתמיכה רגשית במתמודדת עם דיכאון אחרי לידה:
- הקשיבו עם אמפתיה והציעו שיח פתוח שבו היא יכולה לשתף את תחושותיה, ללא פחד או שיפוטיות.
- היו מודעים לכך שהיא עשויה להתקשות בשיתוף. לכן חשוב להציע לה עזרה ולתמוך בה בכל דרך. פשוט להיות שם בשבילה, בלי עזרה פעילה. גם לפתוח דלת עוזר מאוד בהפגת הבדידות.
מודעות נמוכה לתסמינים ולתופעות
דיכאון אחרי לידה הוא מצב קשה העלול לפגוש כל אישה. אך רבות מאיתנו לא מודעות לתסמינים שלו מכיוון שהנושא לא מספיק מדובר. במקרים רבים נשים מתייחסות לתחושות אלו כאל ‘עצב חולף’ או ‘קושי טבעי’, בלי להבין שמדובר במצב נפשי הדורש התייחסות מקצועית.
העובדה שדיכאון עלול להתבטא בצורות שונות גורם לכך שנשים עשויות לא לזהות את התסמינים כמו: עייפות מתמשכת, חוסר עניין בפעילויות שהיו אהובות או תחושות חוסר ערך. במקום לפנות לעזרה, הן עלולות לחיות עם המחשבה שהן ‘רק’ עוברות תקופה קשה, בלי להבין שזהו דיכאון שצפוי לעבור עם טיפול נכון, אך עלול להחמיר בלעדיו.
המודעות וההבנה יכולות להיות המפתח לשינוי – הכוונה למקום שבו הן יכולות לחפש עזרה, כשהן מרגישות שמותר להן לבקש תמיכה. כולנו זקוקים לעזרה לפעמים, והבנה היא הצעד הראשון בדרך להחלמה.
לסיכום
כשהלב פתוח ויש הכלה ופתיחות, קבלה וחוסר שפיטה כלפי היולדת – אנחנו, כציבור, יכולות לתת לה הרבה כוח בהתמודדות הלא פשוטה שלה. אם נציע בעדינות וברגישות מידע חשוב על עמותות ואנשי מקצוע, נאפשר מרחב ונציע בפשטות עזרה מדי פעם – נאפשר לה לצאת מהמקום החשוך שאליו נקלעה שלא ברצונה, ונעזור לה לסלול את הדרך החוצה.
והעיקר שיהיה – מזל טוב!
