נולדנו לנוע.
בהוראות היצרן של הגוף שלנו, ‘תנועתיות’ היא אחד מהסעיפים החשובים ביותר.
מה הכוונה של ‘תנועתיות’?
כאשר התבוננתי בתמונות של מקומות שלא הגיעה אליהם המודרניזציה, ראיתי נשים שכורעות ליד מעיין ומכבסות את בגדיהן. ישיבת הכריעה שלהן היא עמוקה ותנועתית כל כך, שאם מישהי בימינו הייתה מבצעת תנוחה זו היא הייתה יכולה לקרוא לה ‘קריעה’ במקום ‘כריעה’. מעודי לא פגשתי אישה עם יכולת תנועתית כזו. לתנוחה זו יש הרבה מאוד יתרונות בריאותיים לאברי האגן וליציבה, ובנוסף, זה המצב היחיד שבו הגב שלנו יכול לנוח.
לאחר מכן נשים אלו הולכות הביתה עם כד על הראש שלא נופל ותינוק שחגור להן על הגב התחתון. גופן משוחרר, ארוך ויציב. אלו תמונות מרשימות למדי.
זו תנועתיות שנכונה לגוף שלנו ושומרת עליו בריא וללא כאבים.
אך היום התרחקנו מזה מאוד. ילדים קטנים מושבים על כסאות בגיל צעיר ביותר ומכאן מתחילה ההתדרדרות. השרירים הקצרים, הקיבעון באגן, הגב החלש והדרך קצרה לבעיות יציבה וכאבי גב.
התנועתיות והגמישות במפרק האגן הם הבסיס ליציבה נכונה. לצערי, היום אין לנו שום תנועה שמתייחסת נכון למפרק זה. אנו יושבים, עומדים, שוכבים. האגן סגור כל הזמן, ומכיוון שהאגן הוא הבסיס לעמוד השדרה, אם הוא לא משוחרר – כל עמוד השדרה נהיה מקובע, דחוס, קשה וכואב.
בעצם, אם היינו מוותרים על כסאות ויושבים על הרצפה, כל השרירים שלנו היו חזקים מאוד. אך מכיוון שאורח חיינו גורם לנו לרפיון, עלינו ללכת לחדר כושר כדי לחזק את השרירים.
הבעיה היא שהיצרן של הגוף לא ‘התכוון’ כלל שנעשה את כל התרגילים האלה, אלא שנחיה אורח חיים שבו משתמשים בכל השרירים ביומיום. לכן, מי שרוצה להיות חטובה, אולי תמצא את מבוקשה בכל תרגילי העיצוב והחיטוב, אך מי שרוצה ללמד את הגוף שלה התנהלות נכונה תצטרך להכניס תנועתיות לסדר היום.
כיצד אפשר לעשות זאת?
ריקוד על בסיס יומיומי. פשוט להפעיל מוזיקה בבית ולהניע את הגוף, להניע את האגן, לשחרר מתחים, להכיר את האיברים שלנו ולתת להם לזוז.
לנסות כמה שפחות לשבת על כסאות. נשמע קשה, אך בהחלט אפשרי לשבת ולשחק עם הילדים על הרצפה, ואם יושבים על כיסא – נסו לא להישען לאחור.
לנסות למצוא עבודות בית שגורמות לכן לכאב, כמו גיהוץ או שטיפת כלים, ולתת לגוף שלכן לנוע תוך כדי הפעולה בדגש על סיבובי אגן.
אתן תיראו שכשתשחררו ותכניסו תנועתיות למהלך היום – הגוף יכאב פחות ויהיה נוקשה פחות.
