תארו לעצמכן שאם מישהי הייתה מתלוננת שכואבת לה הרגל, היו שולחים אותה ליום כיף עם חברות. אם מישהי הייתה מתלוננת על כאבי ראש, היו שולחים אותה להתבודד במדבר ולחזק את הקשר שלה עם עצמה, על כאבי בטן היו שולחים ליועץ זוגיות ועל כאבי גב היו שולחים ליום מנוחה אצל אמא…
ואיך היו יודעים למה כל אחת זקוקה כדי להירפא?
הגוף שלנו הוא יחידה אחת שלמה: גוף, נפש, נשמה. אין שום אפשרות לנתק חלק אחד מרעהו. הכול קשור ומחובר תמיד זה לזה. תחושה של כאב מסמנת לנו על תקיעות. כשמשהו תקוע בגוף שלנו, זה סימן שיש בנו עוד דברים תקועים. למשל, מערכות היחסים שלנו בעולם.
כל מערכות היחסים שלי עם בעלי, עם הילדים, עם המשפחה, עם חברות, עם קולגות לעבודה, עם לקוחות ובכלל, מושתתות על מערכת היחסים שלי עם עצמי, שצריכה כל הזמן תדלוק, תחזוק ולפעמים גם היכרות מחודשת.
ככל שאישה תדע לתת יותר לעצמה, כך היא תוכל לתת יותר לאחרים. ככל שאישה תאהב יותר את עצמה, היא תאהב יותר אחרים. ככל שאישה תדע להחמיא לעצמה, היא תדע להחמיא יותר לאחרים, וככל שאישה תהיה מחוברת יותר לעצמה ולגוף שלה, החיבור עם אחרים יהיה עמוק ומשמעותי יותר.
זה מדהים אותי לראות בקליניקה שלי כל פעם מחדש עד כמה הגוף והנפש קשורים זה לזה. כשאישה באה אלי עם כאבי גב, אני מיד אומרת לה שחמישים אחוז מהכאב שלה נובעים מהבעיה שאיתה היא הגיעה – פריצת דיסק או כל דבר אחר, וחמישים האחוזים האחרים נובעים ממתח נפשי.
בתרבות המודרנית רוב האנשים יצאו מהאיזון התקין של עבודה-מנוחה, יצאו מהאיזון של נתינה לעצמי ונתינה לאחר. אנחנו עסוקים כל היום בלהספיק לבצע מטלות. הגוף והנפש נמצאים תחת לחץ אין סופי, וגם אחרי יום עמוס ומלא במשימות אנחנו בתחושה שלא הספקנו דיינו.
מהרגע שאנחנו מתעוררות בבוקר, הראש שלנו עסוק בלתכנן את רשימת המשימות שצריך להספיק היום. רשימת משימות שהגוף יודע שאין לו שום אפשרות למלא, ורק מהמחשבה על מה שמצפים ממנו הוא נלחץ, מתכווץ ומתמלא בכאבים כרוניים.
והכי חשוב – ממה מורכבת כל רשימת המטלות שלנו? מדברים שצריך לעשות לילדים, לעבודה ולבית, אולי גם דברים למען הקהילה.
אך משהו חסר ברשימה – את!
איפה את בתוך הרשימה הזאת? האם יש זמן שמוקדש לך?
או שאולי רק לך אין מקום בתוך רשימת ‘הדברים שצריך לעשות’? ואם כואב לך משהו, פיזי או נפשי, את מתעלמת וממשיכה הלאה. הרי אין לך זמן להתעסק בזה… אבל אז הכאב הולך ומתעצם, ופתאום אין ברירה וחייבים לפנות גם לך מקום ברשימת המטלות היומיות.
אז למה לא לעשות את זה בלי כאבים? למה שלא תדאגי לעצמך בצורה נעימה ומכובדת בלי שהגוף יצטרך לזעוק אלייך?
תני לעצמך באופן קבוע זמן מיוחד שמוקדש לך ורק לך להתמלאות מחודשת של כוחות הגוף והנפש. מדי פעם תאפשרי לעצמך גם דברים שמחוץ לשגרה – מסאז’ טוב, יום כיף עם אמא או חברה.
הגוף והנפש שלנו קשורים כל כך זה בזה. אם תשקיעי בעצמך, הרווח יהיה של כולם!
תגובה אחת
אמיתי לא לחכות לעוד מליון שנה לחרדות…
וניתוק רגשי