הן אומרות
שנהנות
זמן איכות
ועוגיות
שילדים
זה בטבעי
להיות בבית
משפחתי.
והילדות
הצדיקות
שקמו כבר
ולבושות
מרחב קולי
במשמרות
יושבות בשקט
מקשיבות.
הן צובעות
קירות, תולות
נברשות
עם מתבגרות
מפטפטות
מלב אלא לב
זמן מושלם
להתקרב.
אין פרץ
ולא צווחה
הרמוניה
ורוב אהבה.
ורק אצלי
אין עוגיות
אולי צולחת
מקלחות
צבעים ודף
זה זמן איכות
לא נדבר
על הנראות
ומריבות
זה בבסיס
קל כל כך
כאן להתסיס.
ורעבים
כאן כל הזמן
גורמה זה יופי
רק לא כאן
בקושי רב
סיר ממלאה
ותוך רגע
כלא היה
אולי תגידו
כבר בקול
ונחסוך
כאב גדול
לכתוב
לדבר
או לצלם
אף פעם
לא יראה
את השלם.
מוקדש לכל האימהות שהשלם שלהן מורכב מאלפי שברי רגעים מאתגרים.
