פורים מתקרב ואיתו רשימת משלוחי מנות ארוכה כאורך גלות אחשוורוש. צריך לשלוח להורים ולכל האחים, לדודים ולאחיינים, לשכנים, לחברים, לגננת, למורה של הילדה, לחברים של הילדים, וחשוב לא לשכוח להכין כמה משלוחים בלי שמות, בשביל אלה שיביאו ולא יהיה נעים שייצאו בידיים ריקות. לחץ. צריך להכין משלוחים מיוחדים. בשנה שעברה היה זה ליקר שוקולד בהכנה עצמית, מלווה בעוגיות שוקולד-צ’יפס קטנטנות. לפני שנתיים לחמניות מעשה יד וסלטים ומתבלים, ומה יהיה השנה? אי אפשר לחזור על אותו משלוח שנה שנייה ברצף. בטח הם זוכרים.
כבר מזמן החלטנו להשקיע את רוב הכספים במתנות לאביונים, כך ממליצים כל הפוסקים, כך אומרת גם תחושת הלב הפשוטה. ואף על פי כן נערמים בכל שנה משלוחים על גבי משלוחים. משלוח חובה ומשלוחים של רשות והרבה משלוחים של ‘לא נעים’, ואם פתאום יגיע אדם לא צפוי כשכל משלוחי ה’לא נעים’ כבר אזלו? מיד נרכיב משלוח ‘לא נעים – חירום’ מחלקי משלוחים שקיבלנו מאחרים. בסופו של יום נסמן ‘וי’ מותש. עמדנו בכל היעדים, ושוב נגלה במפח נפש שהחלפנו את היום היחיד בשנה שמבטיח שמחה פשוטה, בהתרוצצות ובבהילות מתישות. לא נעים.
אולי כדאי לראות את משלוחי המנות כהזדמנות למשהו אחר לגמרי? אולי המשלוחים הללו לא נועדו להגיע לכל ‘אנשי שלומנו’ שזוכים לאהבתנו בכל השנה? אולי משלוחי המנות צריכים להגיע למי שהרעות איתו לא מובנת מאליה? צריך להכין רשימה חדשה. למי שכחנו לעצור ולהכיר תודה במהלך השנה? השומר בכניסה לבית הספר, המנקה שדואגת בסופו של יום שבית-הספר יהיה נקי ויהיה נעים לחזור אליו למחרת, נהג האוטובוס בקו הקבוע שמביא אותנו לעבודה, עובד העירייה שמנקה את הרחובות וכבר מזמן הפך בעינינו לעוד ‘מובן מאליו’ שחולף בנוף. נרגיל גם את הילדים שלנו לחשוב במיוחד על הילד שלא פשוט לו, שאין הרבה חברים סביבו, ונכין משלוח מיוחד במיוחד בשבילו. נופתע לגלות ביחד עם הילדים כמה משלוח כזה פותח לבבות.
התרגלנו להיכנס עם משלוחי מנות לבתים עמוסים במשלוחים שמחזירים לנו משלוחים, ומה עם אלה שביתם ריק מכל החגיגה הזאת? זקן שחי בגפו, קשישה שגרה לבדה. ואם יורשה לי, דווקא בפורים, ביום שבו הוכחנו שאנחנו לא ‘עם מפורד ומפוזר’, אלא אנחנו גם ‘עם אחד’, דווקא ביום הקדוש הזה אני ממליץ בחום לצאת מהשכונה עם כמה משלוחי מנות ולתת גם לאלה שלאו דווקא מתפללים איתנו באותו בית כנסת ובאותו נוסח ואינם לובשים בדיוק את אותו הלבוש שלנו… זה יהיה משלוח מפיל חומות.
ובייחוד כדאי להכין משלוח לאלה שהרעות אתם נסדקה השנה, אלה שאכזבו אותנו ואפילו לא טרחו לבקש סליחה, אלה שאכזבנו אותם ולא מצאנו אומץ להתנצל. הנה ההזדמנות, כיפורים כפורים, משלוח כפרות היישר אל הלב טוב יותר מכל בקשות הסליחה. בפורים כל מי שפושט ידו נותנים לו. ע”פ ה’נתיבות שלום’, הקב”ה מוחל אפילו בלי תשובה ביום הזה, כל שכן שיימחל לנו כשנבוא בידיים פשוטות, מלאות במשלוחי מנות.
ואחרון אחרון חביב, לאיש שלׇך. לאישה שלךׇ. משלוח אחד מיוחד. איך אפשר שלא…
ושאר המשלוחים? אפשר לוותר. כמונו, גם הם לא באמת סופרים ממי קיבלו וממי לא.
