עוצמת לרווחה

חוי ונועה יוצאות למסע, אפרים ברקע, מאיים ומסבך ופיצי מגיח באמצע והופך את הכל… בין לבין נועה חוזרת לעבר, הזוגיות שלה מציפה אבני נגף שנדרשו לסלק ומקסיקו על שלל צבעיה מוסיפה אורות ובמה.

56

נועה מספרת “תתארי לי מה את רואה, נועה”. בניינים רוקדים אני רואה. בניינים שהשתגעו לגמרי. “נועה, מה את שומעת?” מתכות חורקות. סירנות. תינוק בוכה. “נועה.

מעבר לפרק ←

פרק 53

בא לי שזה יצחיק אותי שאני אומרת לנהג לנסוע לדן פנורמה, תל אביב. אבל זה לא מצחיק אותי. בא לי לצחוק. אני נוסעת לפגישה. אני

מעבר לפרק ←

פרק 55

חוי מספרת ברכב, הוא חייב להוציא את הפלאפון כדי לפתוח את הווייז. אני נושמת עמוק מול המכשיר הזה, ויש שם חמש עשרה שיחות שלא נענו.

מעבר לפרק ←

פרק 54

חוי מספרת הוא שותק, וזה רע. כי המילים שאמר כאילו נשמעות שוב ושוב בחלל המלון, מתמזגות עם המנגינות הקלאסיות שנוסעות על השטיחים, חוזרות על עצמן.

מעבר לפרק ←

פרק 52

נועה מספרת: “נגיד ש…”, אני פותחת בהסבר, ממששת דופק. “נגיד שאת ‘מכורה’ לשוקולד”, אני מסמנת מירכאות באצבעות, משתמשת במכוון במושג העממי של התמכרות, שמוכר לכולם.

מעבר לפרק ←

פרק 51

נועה מספרת “אני מפחדת”, אומרת חוי ופותחת עיניים. הנשימה שלה מעט סדירה יותר אחרי כמה דקות של מיינדפולנס, ועדיין אפשר כמעט למשש את הפחד. “מה

מעבר לפרק ←

פרק 49

לחזור הביתה אחרי פגישה עם נועה זה כמו לרדת בתחנת אוטובוס מבני ברק אחרי שחזרת מהצפון.  להתרגל בבת אחת אל האוויר הדחוס, לנסות להיזכר שלא

מעבר לפרק ←

פרק 48

בעשרה לאחת בלילה, אני מאחורי דלת הבית של אבא ואמא. עומדת על השטיח המוכר, פותחת את הדלת לאט לאט. הדלת לא משמיעה הגה. אני מתאמצת

מעבר לפרק ←

פרק 47

נועה מספרת “קליק”, משמיעה רותי חיקוי מדויק של זמזם מצלמה. היא עושה צורה של מלבן בין האגודלים והאצבעות, וממסגרת מול העיניים של שתינו פיסת שמים

מעבר לפרק ←

אולי יעניין אותך גם...

כיצד מברכים? על מה צריך להקפיד בשעת הברכה?
רגעים כאלה, של יום שישי. מכירה?
על מה מסופר בפרשה? הצצה מהירה על פרשת השבוע.
מה מלמדת אותנו אמה עבריה על הגאולה העתידה לבוא, בקרוב?
על מה מסופר בפרשה? הצצה מהירה על פרשת השבוע.
בואי נדבר על זה…. איך לא עושים כלום, אבל באמת?

או צרו איתנו קשר

צרפו אותי 

התכנים החדשים
וגליום התוכן הדיגיטלי שלנו
ישר אליך!