ט"ו בשבט הגיע.
כתוב "כי האדם עץ השדה" (דברים כ', י"ט).
טבע נתפס כמרחב מרגיע, והוא אכן כזה. הפעם ננסה להביא את הטבע ואת תחושת היציבות של העץ – לתוך גופנו, בעזרת תרגיל שמאפשר לנו להירגע, להקשיב לגוף ולחפש יציבות ונינוחות בתוכנו.
אז מה בתוכנית?
לרגל ט"ו בשבט, תרגיל אדם-עץ שמשלב מיינדפולנס עם דמיון מודרך.
מה צריך להכין מראש?
חדר רגוע ושקט, מוזיקה שלווה שעושה לכם טוב.
עמדו או שבו בתנוחה הכי נוחה שמצאתם. נסו לדמיין אתכם מטיילים בחורשה קסומה או ביער גדול. כל העצים שם חזקים, גבוהים ויפים, והפריחה הצבעונית יחד עם הריח המשכר אופפים אתכם.
המשיכו לדמיין את עצמכם כעץ. רגליים נטועות כמו שורשים באדמה. יציבות. פלג הגוף העליון והידיים ממש כמו צמרת, יכולים להתנועע ברוח.
כעת עצרו לחוש ולהתבונן במתרחש בכל האיברים, מכפות הרגליים ועד הקודקוד. אתם יכולים לנקוב בקול בתחושות שאתם חווים. (אם אתם מבצעים את התרגיל הזה עם ילדים, הדיבור הזה מומלץ בטון רגוע ושקט. עודדו אותם לומר גם מה הם מרגישים).
אם זיהיתם תחושה לא נעימה באזור מסוים בגוף, אל תנסו לשנות אותה. המתינו בשקט ונשמו כמה רגעים. אולי היא תשתנה מעצמה, אם לא – לא נורא, המשיכו הלאה…
הגעתם לקודקוד? חשבו על תחושה מסוימת שהייתה לכם נעימה ולאיזה אזור אתם רוצים להעביר אותה. דמיינו אותה זורמת כמו מים בגזע ובענפים ומגיעה ליעדה.
קחו עוד כמה רגעים לעמוד/לשבת בשקט.
מה אתם מאחלים לעצכם להמשך היום?
מה הרווחנו?
הקשבה לגוף, רוגע ואולי דברים נוספים…
והעיקר שנהנינו יחד!
