כאשר מתרחש, ל”ע, אירוע חירום המצריך טיפול רפואי דחוף – רגעי ההמתנה עד להגעת סיוע מקצועי של אנשי כוחות ההצלה, כונני מד”א ו’איחוד הצלה’, הם קריטיים ויכולים להיות ההבדל בין חיים למוות. ידע, אפילו בסיסי, של פעולות שהאמא או המטפלת יכולות לעשות, יכול להציל חיים ולמנוע נזק עתידי כבד.
במאמר זה נגיש בפניכם מידע על אודות טיפול ראשוני ופעולות מעשיות שאותן יש לבצע בכמה מקרי חירום מצויים. כמובן, מידע זה אינו מהווה תחליף להתייעצות או להזעקת סמכות רפואית או טיפול רפואי מתאים, אלא יעניק לך כלים להתמודדות מהירה ונכונה ברגעים הקריטיים.
מניעה
“לפני שנדבר על הגשת עזרה במצבי חירום”, פותח יענקי ארליך, פרמדיק ותיק המתנדב בארגוני ההצלה בירושלים, “חשוב לדבר על מניעה. אסונות רבים מתרחשים בגלל חוסר מודעות וחוסר ערנות של ההורים. עם מעט שימת לב והבנת הסכנות הטמונות בבית, ניתן למנוע, בעז”ה, הרבה כאב לב. נציין כמה מהסכנות המצויות, לצערנו:
● כאשר יש בבית ילדים קטנים חשוב לוודא שאין בהישג ידם דברי מזון, משחקים וחפצים קטנים שהם עלולים להכניס לפה ולבלוע או לשאוף.
● חשוב מאוד להקפיד שלא להשאיר ילד לבד באמבטיה אפילו לרגע קצר (כמו ללכת להרים טלפון שמצלצל…) ויש לרוקן את המים מהאמבטיה מיד בסיום השימוש. חשוב לדעת כי ילדים קטנים יכולים לטבוע גם בדלי ספונג’ה שנראה תמים…
● מקרי כוויות רבים נגרמים מהמיחם של שבת, ולכן חובה להניח אותו במקום שאין לילדים שום גישה אליו, ולבדוק שהמכסה מוברג כהלכה.
● חומרי ניקוי ותרופות שנמצאים בהישג יד של ילדים יכולים להוות גורם סיכון ולכן יש להקפיד לאחסן חומרים מסוכנים במקום גבוה ובלתי נגיש לילדים. אל תאחסנו חומרים מסוכנים בבקבוקי שתיה.
אם נקפיד על כללים בסיסיים ונחשוב צעד אחד קדימה, נוכל למנוע את האסון הבא ליקרים לנו מכל”.
חנק מגוף זר
מה זה?
כאשר גוף זר חודר לקנה הנשימה הוא עלול לחסום את נתיבי האוויר באופן מלא או חלקי ולגרום לחנק.
לגוף יש מנגנון המנסה לפלוט את הגוף הזר באמצעות שיעול, אך לא תמיד הוא מצליח ונדרשת התערבות של ההורה. סימן המעיד על מצוקה בנשימה, במיוחד אצל ילדים, הוא שינוי בצבע הפנים, כיחלון באזור האף, האוזניים וסביבות הפה, ואף נשימה מאומצת (שימוש בשרירי העזר כגון הצלעות וכדו’). עלולים להיות שינוי בקולות הנשימה – מסטרידור (נשימה צווחנית) המעיד על חסימה חלקית עד להפסקת נשימה בחסימה מלאה. (בית החזה לא נע כבזמן נשימה תקינה).
מה עושים?
פתחו את הפה של הילד ובדקו אם אתם מזהים משהו שניתן לשלוף בקלות מהפה. אם לא מבחינים בדבר מה, אסור לדחוף את האצבע לכיוון הלוע בניסיון לאתר גוף זר. פעולה זו יכולה לגרום לחבלה חמורה, לפציעה ולדימום ואף להאטה מסוכנת בקצב הלב של התינוק.
תינוק עד גיל שנה – החזיקו אותו על אמת ידכם כאשר ראשו נתמך בין האגודל והאצבע שלכם ומוטה כלפי מטה. טפחו חמש טפיחות על גבו בין השכמות. אם הגוף הזר עדיין לא יצא, המשיכו עם הטפיחות. אצל ילדים מגיל שנה – שבו על כיסא, השעינו את הילד על הירך שלכם וטפחו על גבו עד ליציאת הגוף הזר. במקרה שהתינוק מכחיל ומפסיק לנשום יש להתחיל בפעולות הנשמה ועיסויים.
עיסויים
השכיבו את הילד על גבו.
בתינוק עד גיל שנה – לחצו לחיצות חזקות על מרכז בית החזה בעזרת שתי אצבעות מתחת לקו הפטמות.
בילד מעל גיל שנה – לחצו לחיצות חזקות על מרכז בית החזה בעזרת יד אחת או שתיים, תלוי בגודל הילד.
לאחר 30 עיסויים בצעו שתי הנשמות:
הנשמות
אצל תינוק עד גיל שנה הקיפו את הפה והאף של הילד עם הפה שלכם ונשפו 2 נשיפות (כמו שנושפים כדי להזיז אבק ולא כמו שמנפחים בלון) ושימו לב שנשיפתכם גורמת להתרוממות ולתנועת בית החזה של התינוק. חזרו על פעולת העיסויים וההנשמות עד להגעת הצוות הרפואי.
כוויות
מה זה?
כוויות בדרגות שונות יכולות להיגרם כתוצאה מחשיפה לשמש, ממים רותחים, מאש ומחומרים כימיים.
מה עושים?
שטפו את האיבר הפגוע תחת מים זורמים פושרים כרבע שעה (לא מים קרים – אלו יכולים לגרום להיפותרמיה).
במקרים של כוויות קלות ניתן למרוח תכשיר כגון ברנשילד ואחר כך לעטוף את הכוויה בתחבושת סטרילית או במגבת.
אם נוצרות שלפוחיות מומלץ שלא לפוצץ אותן.
במקרים של כוויות קשות יותר, כאשר הכוויה מתפרסת על שטח גדול או שהעור נחרך או שהכוויה במקום העלול להוות איום על דרכי הנשימה כגון פנים/צוואר/חזה/בטן, יש להזעיק צוות רפואי במקביל לשטיפת הכוויה במים זורמים.
חומרים מסוכנים
מה זה?
כל חומר שאינו מיועד למאכל עלול להיות מסוכן כשהוא בהישג ידם של ילדים. זה יכול להיות חומרי ניקוי, חומרי הדברה ותרופות.
מה עושים?
במקרה שהילד נחשף לחומרים מסוכנים אין לעודד הקאה ואין לתת לילד לאכול. ניתן לתת לו מעט מים.
התקשרו למוקד הרעלים 04-7771900 הפתוח 24 שעות ביממה ובררו אתם כיצד לנהוג במקרה הספציפי שבו נתקלתם.
אם אתם הולכים לחדר מיון, קחו אתכם את הבקבוק של החומר (ולא רק את שם החומר) כדי שהצוות הרפואי יוכל להעריך כמה חומר נכנס לגופו.
במקרה שנכנס לעין חומר מסוכן – שטפו את העיניים במים זורמים במשך רבע שעה ודאגו שתוך כדי שטיפה העין תישאר פתוחה.
פרכוסי חום
מה זה?
תנועה פתאומית ובלתי רצונית של הגוף. פרכוסים נובעים כתוצאה מהניסיון של הגוף להוריד את החום.
פרכוסי חום אינם מסוכנים כמו שהם מפחידים.
מה עושים?
אם יש במשפחה היסטוריה של פרכוסי חום, כאשר חומו של הילד מתחיל לעלות, תנו לו תרופה להורדת חום.
במקרה שהחום עולה ויש פרכוסים, הפשיטו את הילד ושטפו את גופו במים פושרים, או לחילופין הניחו עליו מגבת ספוגה במים פושרים.
במקרה שהפרכוס ממשיך יש לפנות למוקד חירום.
חבלה בשיניים
מה זה?
אחת החבלות המצויות בילדים כתוצאה ממכה או מנפילה באזור הפה, היא פגיעה בשיניים, כמו שבר חלקי של השן, התנדנדותה או היעקרותה ממקומה. לבד מפגם אסטטי במיוחד בשן קדמית, יש לדעת כי לפגיעה בשן ואפילו בשן חלב, יכולה להיות השלכה בעתיד על צמיחת שיני הקבע ועל בריאותן. יתכן שפגיעה בשן החלב תגרום נזק לנבטי שיני הקבע שטרם הנצו.
מה עושים?
לאחר חבלה בשן, אם היא מדממת כשנעקרה ממקומה יש לנסות לעצור את הדימום באמצעות לחץ בעזרת גזה סטרילית על מקום הדימום, נתינת משככי כאב ואף קרח על המקום להפחתת נפיחות. יש לפנות בהקדם לרופא שיניים לילדים להתייעצות ולהמשך טיפול. שן שנעקרה אין לנסות להחזירה למקום. אם היא שן קבע יש להניחה בתוך כוסית חלב ולהגיע עמה בהקדם לרופא השיניים.
עילפון
מה זה?
מקרי עילפון עלולים להיגרם מגורמים רפואיים שונים או אחרים, כגון נפילה ברמת סוכר, מצבי התייבשות (הקאות ושלשולים) בהלה או חרדה כגון כשהילד נפצע ומדמם ועוד.
מה עושים?
העילפון הוא מצב של חוסר הכרה הפיך, כלומר, תוך דקות ספורות המתעלף, שנראה בד”כ חיוור מאוד ועורו קר למגע, צריך להתחיל להתאושש. בזמן העילפון אין לנסות להרימו, אלא לשים לב האם הוא נושם והאם נתיב האוויר שלו פתוח. לא לשפוך עליו מים ולא לסתור על פניו כדי לאוששו! לא לנסות לתת לו לשתות או לאכול בזמן העילפון, אלא יש להגביה את רגליו כדי להגביר את זרימת הדם למוח. כמו כן ניתן קצת לקררו באמצעות העברת מטלית לחה על פניו עד להתאוששותו, ואז יש ללכת לרופא כדי לאבחן את הגורם לעילפון ולטפל אם נדרש.
המידע המובא לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי, והוא נועד לתת הנחיות ראשוניות לטיפול בילדים במקרי חירום.
