בפתחה של שנה חדשה, בימים של תקוות גדולות, ברגעים נשגבים של דין ובעת רצון, אנחנו מבקשים לסמן סימני דרך להתקדמות והתחדשות בשנה הבאה עלינו לטובה. הסימנים מלווים בבקשה ובתפילה ואח”כ נאכלים. הבקשות הנשגבות הופכות חלק מאיתנו.
תפוח / שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה
לפעמים הדבר הנעים והערב לנו אינו אלא הטעייה יצרית והוא אינו טוב, ולפעמים המאורעות הקשים שפוקדים אותנו ונראים רעים מביאים בכנפיהם ברכת טוב. מה שמתוק אינו בריא, ויש מתח בין המזין לבין הטעים. אנחנו מבקשים שתהא השנה הבאה עלינו גם טובה וגם מתוקה, שהטוב יושפע עלינו באופן נעים וערב.
רוביא / שירבו זכויותינו ותלבבנו
שירבו זכויותינו – אנחנו מבקשים שנה שבה נחפש את הזכויות. נדון כל אדם לכף זכות, נדון את עצמנו לכף זכות ונחשוף לעין כל את זכויותיהם של ישראל. שנה שהנר שלנו יאיר לאנשים רבים וכך כל זכות הולכת ומתרבה כמניין האנשים המקבלים מנה.
כרתי / שייכרתו אויבנו, שונאינו וכל מבקשי רעתנו
יש אויבים כדוגמת עמלק שאין להם תקנה. יש גם חלקים ביצר הרע שכלפיהם אנחנו מכריזים מלחמת חורמה – שייכרתו שונאינו.
סילקא / שיסתלקו אויבנו, שונאינו וכל מבקשי רעתנו
יש אויבים שהסכנה הגדולה מהם נשקפת מן החיכוך המתמיד, מן המגורים המשותפים. יש גם חלקים ביצר שצריך להפריש אותם מאיתנו לפחות לזמן מה – שיסתלקו שונאינו.
תמרים / שייתמו אויבנו, שונאינו וכל מבקשי רעתנו
לעתיד לבוא יכירו האויבים הללו בערכם של ישראל. הם ייתמו, כלומר, יפסיקו להיות אויבים וגם ישלימו עימנו. ייתמו – לשון שלמות ותמימות. זהו השלב המתוק כתמר שבו יכירו כל באי עולם בה’ ובישראל. זה הרגע שבו אדם זוכה לעבוד את ה’ בשני יצריו, ביצר טוב וביצר רע.
קרא / שתקרע רוע גזר דיננו וייקראו לפניך זכויותינו
חטאינו מסתירים לעיתים את מעלותינו. אפילו אנחנו לפעמים כבר שוכחים את זכויותינו מרוב עוונות. כְּאב האוהב את בניו, יקרע הקב”ה את אשליית הרשע שדבקה בנו, ואח”כ יתגלו- יקראו לפניו זכויותינו.
רימונים / שנהיה מלאים מצוות כרימון
הרימון מסתיר בקליפתו הקשה את גרעיניו, את זכויותיו. אנחנו מבקשים שנה שבה נרבה גם זכויות שאינן ניכרות כלפי חוץ, שנזכה להיות יראי ה’ בסתר כבגלוי, שנראה איך אפילו ריקנים שבישראל מלאים זכויות כרימון.
דגים / שנפרה ונרבה כדגים ושלא תהא עין הרע שולטת בנו כדגים שבים, שאין עין הרע שולטת בהם
שנה של אהבת החיים שתבוא לידי ביטוי בריבוי חיים, בפרייה ורבייה. שנה שבה לא תהא בינינו קנאה, תחרות וצרות עין, שתהא נפשנו איתנה לעשות את חובותיה בלא שתבוש מפני המלעיגים. כדגים הללו שאין עין הרעה שולטת בהם.
ראש של כבש/ שנהיה לראש ולא לזנב
הזנב הגשמי הולך בעל כורחו אחרי בעליו, מושפע ונגרר בלא כוח התנגדות. יש גם בני אדם המתנהגים כזנב. הראש, משכן הנשמה באדם, בוחר בבחירה חופשית ומנהיג בעקבותיו. יזכה עם ישראל וכל יחיד מתוכו להיות נאמן לנשמתו, לצלם אלוקים שבפניו, להשתמש בבחירה לטובה. שנה שנהיה בה אור לגויים.
הכבש/ שתזכור לנו איילו של אברהם אבינו
אנחנו כאן מכוחו של אברהם אבינו. אנחנו כאן בזכות אבות. בעת שיושב מלך המשפט על כסאו, אנו מבקשים לזכור ולהזכיר שמידת האמונה ומסירות הנפש, אהבת הצדק והמשפט שגילה אברהם אבינו בחייו ובעקדת יצחק, טבועים בנו, בניו, לנצח נצחים. עם זיכרון אילו של יצחק יעבור הקב”ה מכיסא דין לכיסא רחמים, ונזכה להיכתב לחיים טובים ארוכים ולשלום.
