אימהות היא הרפתקה.
מידי בוקר את יוצאת לדרך מרתקת שבה את נפגשת לאורך היום עם חוויות, עם שמחות וגם עם לא מעט אתגרים.
כשמגיע הלילה ואת מריצה את מאורעות היום מול עינייך (חצי שניה לפני שהן נעצמות בעייפות) כדאי שתעשי ‘חושבים’ ותשרטטי במוחך מפת דרכים למסע של מחר.
פני כמה דקות שבהן תשאלי את עצמך את השאלות הבאות. את לא צריכה לכתוב את התשובות. את אפילו לא חייבת לענות עליהן בראשך. מספיק שתציפי את השאלות ותעוררי את המודעות לדגשים החשובים בתפקיד המיוחד שאת מבצעת כל יום, כל היום:
- האם התייחסת היום לכל אחד מהילדים?
‘יחס’ לא חייב להיות שיחת נפש ארוכה או יציאה משותפת. ‘יחס’ הוא שימת לב לעצם קיומו של כל ילד באמצעות מילה טובה, מחשבה או חיבוק.
- האם ‘היית’ עם הילדים כששהית אתם?
האם היית נוכחת ומרוכזת בשיחה, או שחשבת על הצ’ק שחזר ועל הכלים בכיור?
- האם צעקת על הילדים והענשת אותם מתוך כעס?
ענישה שמגיעה בעקבות כעס בדרך כלל אינה פרופורציונלית לחומרת המעשה. רק ענישה מתוך איפוק ומחשבה תביא לתוצאה הרצויה.
- האם דאגת גם לעצמך?
הכנת לעצמך אוכל מזין? עשית משהו שגורם לך שמחה? זכרת שמלבד היותך ‘אמא של’ את גם אישה?
- האם את דמות לחיקוי בעבור ילדיך?
האם ילדייך רואים בך מישהי שראוי ללמוד ממנה, שיש להעריך ולחקות אותה?
אם התשובה לשאלה זו היא ‘כן’, את יכולה לעצום עיניים בשלווה, לנשום עמוק ולאגור כוח ליום הבא.
