"ת'כלס, החיים שלי יחסית טובים.
ילדים חמודים, עבודה מסודרת, זוגיות טובה. אבל האוכל… האוכל אצלי הוא בעיה", אמרה לי תמי (שם בדוי) פגישתנו הראשונה.
"אחרי אינסוף דיאטות וניסיונות לרדת במשקל, התחלתי להבין שאולי בעצם יש לי צורך רגשי באכילה".
—
תמי, בדומה לנשים רבות אחרות, ניסתה להדחיק את מה שאולי קצת כואב לה.
אחרי כמה שנים היא הבינה שאולי כדאי לעשות משהו כדי לפתור את זה.
למעשה, אם לא נעצור רגע להתבונן על החיים שלנו, נוכל לעבור יום אחרי יום, לתפקד בצורה מדהימה עם ילדים, עם הלקוחות, בעבודה, עם ההורים – אבל להישאר עדיין באיזו שהיא תחושה לא מסופקת. בחיפוש אחר משהו…
אכילה רגשית היא לא סתם סיבה לסיום של חפיסת שוקולד בחצי דקה.
לאכילה רגשית יש אמירה.
לפעמים אנחנו יכולות למצוא את עצמנו אחרי יום עמוס בדברים טובים, 'מתיישבות' על ארוחה רצינית אחרי שרק אתמול הבטחנו לעצמנו שזה לא יקרה.
הבטחות לחוד ומעשים לחוד, ולאו דווקא בגלל שהאוכל מגרה.
"אני סתם אוכלת, אני יודעת שבסוף אני אתחרט" – זה אחד מהמשפטים שמסמלים יותר מהכול את הצורך האחר שעומד מאחורי האכילה הזאת.
ננסה רגע להבין מהיכן הצורך הזה מגיע. הוא מתחיל אצלנו ממש בהתחלה. בשביל תינוק רך, האכילה היא אחת האינטראקציות הבין אישיות המשמעותיות ביותר.
התינוק עדיין אינו מבין את מילות החיבה שהאם מרעיפה עליו, אך מרגיש היטב את הרוך שבו היא מחזיקה אותו כאשר היא מאכילה אותו. כך, פעולה הישרדותית במהותה לובשת משמעות אישית ורגשית שבה אוכל מקושר לחום, לאהבה ולקשר עם אדם אהוב.
בטח את חושבת לעצמך –
אז מה עושים? אני יודעת שחשוב לשמור על תזונה נכונה, שהמוח עובד טוב יותר ושאני אהיה רזה, רגועה ורעננה יותר אם אקפיד על אכילה נכונה, אבל מה לעשות שהאוכל מרגיע אותי?
איך בכל זאת אפשר להתגבר על האכילה?
קודם כל – חשוב לזהות!
מתי זה קורה לך? אחרי אילו סיטואציות ובאילו שעות זה מורגש יותר?
האם את פונה לאוכל כשאת חוששת, כשאת דאוגה ואולי כשאת מתוסכלת וכעוסה דווקא?
עם כל הכאב, את חייבת להבין את סוג האכילה ולשאול את עצמך בכנות: למה אני כל כך רוצה לאכול עוד חתיכת עוגה?
אני באמת רעבה? היא באמת מגרה כל כך?
או שאולי אני סתם מחפשת דרך האוכל איזו שהיא נחמה?
לשים שם מראה, להכיל ולחבק. להעריך את עצמך על כל מה שעשית היום, להבין את עצמך על הקשיים שאת חווה ופשוט לאהוב.
כן כן, את עצמך.
לאהוב את התפקוד שלך, להתלהב מהכנות שלך, להתרגש מכל מה שאת עושה, להיות המעריצה הכי גדולה של עצמך,
כי את באמת מדהימה!
זה בדיוק התהליך המרגש שגם תמי עשתה.
חייבת לומר שהוא מדהים.
רק בריאות,
איתך בחיבוק,
מיכל.
