פרק 14

חני זית

הגיגים מחדר ההמתנה

  • ההיא שם נראית חדשה במקצוע. הייתי הולכת לומר לה שיש לה פטור מתור, אבל נראה לי שהיא תעדיף לחכות שעה ולא להבין שקולטים בדיוק למה היא פה…
  • 60,61,62. לא, אני בסדר, רק סופרת כמה מבחנות היו מתחילת הטיפולים…
  • הסניף בבית שמש גדול יותר מהסניף בירושלים, אבל בסניף בירושלים התור קצר יותר מהסניף בביתר. שבוע הבא אני אהיה מעודכנת מה המצב גם בכרמיאל, ובחודש הבא נכיר את שאר המפה…
  • שוב היא שואלת אותן שאלות. למה היא לא מקשיבה כשאני עונה את התשובות עוד לפניה?
  • איזה טיפשי להסמיק משאלה חפרנית שחשבת שכבר מזמן התרגלת אליה…
  • היום באתי עם הפאה. צריך לגוון לאחיות מידי פעם, לא?
  • הם שינו את הכיסוי של המחט בבדיקות דם מירוק לכחול. גם במחטים של הזריקות זה הולך להשתנות?
  • כשיהיו לי ילדים אני אוציא ספר מתח, זה יימכר באלפי עותקים!
  • היום יש לי בגד חדש, אפשר להחמיא בלי פזילות מיותרות?
  • אני בחייייים לא הולכת לרופאת נשים. (היא קטנה עלי, אני אצל מומחית פוריות).
  • הבוסית ניסתה להבין מה זה שעות פוריות, ושאלה האם זה כמו שעות הריון. רציתי לומר לה שההבדל הוא שזה 9 חודשים וזה בלי תאריך סיום מוגדר—–
  • סבתא, את לא צריכה להרגיש לא נעים כי יש בת דודה ש’עוקפת אותי’, אני מרגישה את זה לבד…
  • לכי תסבירי לכל אלו שאומרים לך לנצל את הימים השלווים עד שיבואו הילדים – כמה בדיוק הם שלווים…
  • והעיקר – יש לנו פנקס סודי של הצהרות מה נעשה ולא נעשה עם הילדים שלנו, כשיהיו. אבל רק חמור לא משנה את דעתו.

שפה שרק אנחנו מבינים

הזוי כמה מהר מתרגלים לדברים לא נעימים. כמה מהר לומדים את השפה של קופת חולים, של צנרת הביורוקרטיה האינסופית, של תוצאות הבדיקות במעבדה. אין להשוות אינטליגנציה של אברך שאשתו בטיפולים לכל אברך אחר, מבחינה רפואית, לוגית ועוד כמה…

נשים כמוני ‘מריחות’ אחת את השנייה ממרחק. יכול לקחת המווון זמן עד שאני אסכים להיפתח לאישה שמולי, אף שברור ששתינו כאן לאותה מטרה בדיוק (ואני יודעת את זה לפי הפרצוף והמספרים שהמכשיר האוטומטי מפרגן לכל אלו שיש להן פטור מתור בבדיקות, כי בתור ההמתנה לילדים הן מחכות כבר המון זמן).

יש לי חברות ל’מקצוע’ בדרגות שונות. בד”כ אני יודעת איזה טיפול הן מקבלות, ולא מעבר. יותר מבכל תחום – חשוב וקשה לשמור על הפרטיות. כשחברה שלי מספרת לאמא שלה שמחר היא מתחילה שוב טיפול – לאמא לכאורה זה לא אומר כלום, אבל אני אשב במתח סמוי כמה זמן שצריך לחכות ואדע מתי היא תקבל תשובה. ולפי מצב הרוח – אדע גם מה התשובה. תודו שזה לא נעים, והייתי רוצה לא להחזיק ראש אבל זה קורה…

מאז שיש לי חברה למקצוע – אני מרגישה שאני לא לבד בסיפור. שיש עוד אישה בגלובוס הזה שמתמודדת עם אותן חוויות. אבל חייבים להתאמץ שזה יהיה בגדר ‘טובות השתים’ ולא ‘טובעות השתים’ (ומטביעות אחת את השניה בים המסכנות).

חברתי לספסל אמרה משהו יפה – היא לא רוצה מידי הרבה חברות בטיפולים, כדי שלא תצטרך לעדכן מידי הרבה אנשים כשיהיו חדשות טובות. זה לאו דווקא עדכון באמירה, פשוט מבינים שאת לא במועדון ומסיקים את המסקנות. 

חברה ותיקה שלחה לי מייל עליז שהיא פורשת… שמחתי בשבילה, כאבתי וקיוויתי בשבילי. הורדתי מהרשימה שלי עוד אחת שאצטרך לעדכן מוקדם מדי כשיהיה לי מה לבשר… אין מה לומר, היה קשה. אבל עם כל המחיר – בלי חברות אי אפשר. במיוחד כאלו שמבינות ‘סינית’…

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי 

תגובות אחרונות

אולי יעניין אותך גם...

איך מנצלים את הימים האלה בלהט השיגרה?
ממשיכים בכבוד סעודה שלישית והשבוע – הבית.
כמה דברים שלא ידעתן על חודש אייר הבעל”ט
כבר כמעט גאולה, או שוב חויים שואה?
את יוצאת לעבוד, אך האם זה חייב להיראות ככה?
“להנות בהם בני אדם” – ימים אחרונים לברכת האילנות.

או צרו איתנו קשר

צרפו אותי 

התכנים החדשים
וגליום התוכן הדיגיטלי שלנו
ישר אליך!