פרק 12

חני זית

בדמ(עות)ייך חיי

ושוב באים ימי תשובה, עת חשבון.

ושוב הם חוזרים ואני בהיכון.

סוגרים עוד שנה!

של טיפולים ודקירות וזריקות

אני נזכרת ומונה – 

אשתקד מה עשיתי באלו הדקות.

זוכרת שצעדתי לרופאה בחשש,

זוכרת שהאמנתי שהסוף הטוב יוחש.

וטוב שלא ידעתי – ששנה תחלוף ועדיין,

באותה תחנה נשאר, ותדמע העין…

כשכולם מסביב יתקדמו, עם עגלות,

ואנחנו לילדים נייחל בתפילות.

באותה הזווית, עם עוד מנת כאב,

אין חדש, והזמן בעורפנו נושב.

עוד שנה.

פתחתי את הדפים שלך, של תשפ”ב,

חיפשתי דברים שיגידו לי טוב.

שיאירו באור משמים מוכתב,

ותשפ”ג בכנפיה – תביא בשורות לרוב.

והופתעתי – היו חיוכים שם, בין הדפים,

מצאתי שמחה בינות לעצבים…

ראיתי שמישהו מלמעלה לא שכח אף פעם,

גם אם העיקר חסר, לא ידעתי הטעם.

ראיתי שכשכולם התקדמו קדימה, ישר,

שבילי הלך ימינה, ולא בבוץ נשאר.

אז בבוא יום הדין, יש לי צידה, 

שקיות למכביר, הרוקחת עדה.

רק לחלק, כי יש עוד שיירה,

של זכויות שצברתי ודמעתי אצורה.

ביקשתי ד’ שיעלה קורבני,

מנחתי לרצון על מזבחך.

קורבן של דמע ודם ואני,

הבת הבוכה על כתפיך.

שתראה שהתאמצתי – כשנפלתי לקום,

שבחרתי להאמין, וזו תכנית השיקום.

שתשים על מאזניים מבחנות של דמעות,

שתראה את העיניים, הן בכו כבר מאות…

שתזכור ותחשבן את הלב שקיבל מכות,

אחרי שקמתי מוקדם ורצתי לבדיקות.

שיגררו מלאכיך את כל השקים,

של התרופות והזריקות שרוקנו ארנקים.

ואת הקרחונים, והשעונים, והחפרנים – 

ששדרגו את האתגר שהיווה התהליך,

כשאמרו ושאלו דברים שלא צריך.

ותורה של הדחק, בימי דיכאון,

תרשום גם אצלי! אישה ממתינה בגאון.

את הכול, את הכול תיקח בחשבון

ותיתן לנו שנה כזאת מתוקה

שנראה בעיניים ישועה והמתקה.

שעוד שנה לבית כנסת לא אגיע להתפלל,

אלא עם התינוק בבית, נודה ונהלל.

יהיו לרצון אמרי פה והגיון,

ושק ייסורי וכאביי לטובה.

ויהיה קרבני מתקבל לפניך, אבא – 

באהבה.

סוחרי היהלומים

משל יפה שמעתי בשם ה’חפץ חיים’, על סוחר שיצא למסחר בחו”ל. הוא קנה סחורות והשאיר די מזומנים למסע חזור. רגע לפני החזרה הוצעה לו עסקה של יהלומים נדירים במחיר אפסי. בחישוב מהיר הוא החליט לוותר על נסיעה בתנאי הפינוק שהורגל אליהם, וקנה בשארית הכסף יהלומים ככל שיכל.

בדרך חזור הוא התאכסן באכסניות זולות מכפי כבודו, ונסע ברכבות במחלקה השלישית. בטלטלות הדרכים הוא פגש סוחר שתמה בפניו על דבר מסעו כאחד האדם… הוא לא התאפק, הראה את האבנים וסיפר בלחישה על העסקה ששווה הכול. הסוחר השני מיד הסכים. מכאן ואילך כל קשיי הדרך התגמדו. הכול שווה בשביל העסקה הטובה! 

את המשל הזה נתן הח”ח לעמל התורה. מהצד נראה שזה מצריך הרבה ויתורים בדרך, אבל העסקה שווה את הכול. 

לפני 20+ שנים ד’ הוריד לעולם את בעלי ואותי עם טיקט על הנשמה – ‘יש לכם תפקיד פה בעולם, ניסיון ששכרו הרבה מאוד’. הוא משלם משכורת נדיבה ומחזיר את כל ההוצאות פלוס בונוס – אבל לא מיד. הסכמנו! ראינו בחוש כמה זה שווה.

וככה ירדנו לעולם.

בלאק אאוט.

בעולם הזה יש חברה ונורמות, תחרויות והישגים. יש בו פגישות מביכות עם אנשים לא נכונים בקופת חולים, שלפעמים אומרים מילים לא נכונות במקום לא נכון. יש בו שמחות משפחתיות שצריך לבוא אליהן גם כשהלב בוכה כשאנחנו באים בגפינו והזוג שאחרינו מגלגל עגלה. אבל בכל אירוע כזה משתדלים לזכור, לעצור ולהיזכר שהמשא שלנו הוא שק יהלומים שבשבילו שווה הכול. אפילו אם כל האולם לא רואה… וכמובן, לבקש מד’ שייתן לנו כוח לעבור את מסע החתחתים ולהגיע אל השכר המובטח.

ואם זוכים ומצליחים, ומחייכים למרות הכול (וגם אם לא) – אזי זה שווה את כל הכאב ויותר.

תן לי כוח!

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי 

תגובות אחרונות

אולי יעניין אותך גם...

אוהבת ליצור? סדנה במיוחד בשבילך, קצת הרפיה וחדוות יצירה.
משהו, החלק הנשי הזה שאוהב יופי וטעם, התעורר בי. פתאום רציתי שהסלון שלי יהיה באמת יפה ושהמטבח שלי יהיה מעוצב עד הקצה.
טובעת בים מטלות ורוצה לנהל זמן בצורה נכונה? בואי ללמוד מה זה באמת.
הוא בבית הכנסת, לומד, ואת? עם הטיטולים והילדים בבית…רחוקה?
איך יודעים אם מברכים על המאכל מזונות? הדרכה חשובה.
אנחנו זקוקים לזכויות! מוסיפים בכבוד שבת קודש.

או צרו איתנו קשר

צרפו אותי 

התכנים החדשים
וגליום התוכן הדיגיטלי שלנו
ישר אליך!