שנה חדשה
ריקה
הכל פתוח.
אני מצטמררת
מהידיעה
כי ממש עכשיו,
מתמלאים ימיה.
כל שעה גורלית,
כל כוונה היא קריטית,
כל הרהור משפיע –
מכריע את הכף
של שלוש מאות שישים וחמישה
הימים
הבאים עלינו לטובה.
אני נדרכת למשמע הקול הזה
של השופר,
המוציא מן השנה שחלפה
את התקיעות,
את השבר –
ומעלה אותם לפני ה'
בתרועה מייבבת
הפותחת את היכלי השמיים
לרחמים עלי,
על נשמתי המנסה כל כך,
הנאבקת בעצמה.
ומתייאשת.
לרחמים על מי שיכולתי להיות
ולא הייתי,
לרחמים,
על התום הזה,
שאבד לי
שלא באשמתי
בסערות השנה שחלפה.
לרחמים על הריחוק הזה
שרחקתי ממך,
ומאור פניך.
שנה חדשה בפתח,
זכה, נקייה, מבטיחה.מתוך צעקת השופר,
המתחנן לפניך,
המרעיד את מיתרי נשמתי,
אני שבה.
