מקבלת את התורה.

מיכל פוזנר

רחלי קיבלה את התורה.

היא קיבלה את התורה בגן מינה.

יחד עם כל הילדות, בריכוז עם ידיים שלובות, בדיוק כמו שהגננת אוהבת.

יחד עם כל הילדות בשירה מהלב ובעיניים עצומות, “ובאו כולם בברית יחד, נעשה ונשמע אמרו כאחד”.

היא קיבלה אותה בחג השבועות ביצירה של הר סיני שהניחה על השולחן, ובעזרה לאבא בכל מה שביקש, כשהיא יודעת שככה היא עוזרת לו ללמוד תורה. 

ובעזרת ה’ היא תגדל ותהיה אשת תלמיד חכם ותקבל את התורה יחד עם הבעל שלה.

רחלי קיבלה את התורה.

היא קיבלה אותה בבית הספר, בכל שנה מחדש.

בתיאורים, מרתקים יותר או פחות, על מעמד הר סיני וקבלת התורה. בסיפורה של רות המואבייה ובשכפולים מושקעים ‘למה נמשלה תורה’ שהדביקה בדבקות.

בעזרה יפה בבית ובעוגיות לאחים שלומדים תורה.

ובעזרת ה’ היא תגדל ותהיה אשת תלמיד חכם ותקבל את התורה יחד עם הבעל שלה.

רחלי קיבלה את התורה.

היא קיבלה אותה בסמינר. בדפי דפדפת צפופים עם סיכום פירוש המלבי”ם על מגילת רות. בהרצאות מרוממות על בית של תורה ועל נשים במאי זכיין. בשירי רגש ונשמה ובתוכניות מושקעות.

בעוגות גבינה שהכינה במסירות ושלחה לאחים בישיבות. בשמירה על אחיינים בבוקר החג ובאמירה נרגשת של ספר התהלים לאורך החג.

ובעזרת ה’ אוטוטו והיא תזכה להיות אשת תלמיד חכם ותקבל את התורה יחד איתו. אשת חבר.

רחלי קיבלה את התורה, בכל שנה מחדש.

ורחלי חיכתה, בכל שנה מחדש, לקבל אותה באמת. נו. בבית שלה.

היא שמרה על אחיינים, ועל השקט, ועל מסורת העוגות לאחים.

היא שמרה על רוחניות ושמעה הרצאות.

היא שמרה על כיבוד הורים והקלה עליהם את ההכנות.

אבל היא חיכתה כבר לקבל תורה באמת. בבית שלה.

כך כל שנה, כל שנה.

ורחלי כבר גדולה… ורחלי מחכה.

ושוב קיץ. ושוב שבועות.

ורחלי מביטה. 

מביטה בעיניים כלות בחברות שכבר קיבלו, זוהרות וממהרות. 

מביטה בגיסות הנאנחות ומשתדלת לא לשפוט. 

מסדרת מפיות ומסיימת להכין את הקינוח. מעבירה ניגוב אחרון ומאזינה לאברהם פריד ששר על המלאך שמחפש מי רוצה לקבל את התורה.

היא נכנסת לחדר להתארגן ופתאום הוא פורץ. הבכי.

היא בוכה את התורה, ואת הבית שלה שעוד לא נבנה.

היא בוכה את הציפיה ובוכה את האכזבות. היא בוכה את הכמיהה ובוכה את התקוות. היא דומעת את התפילות ורוצה, כל כך רוצה, לקבל כבר את התורה.

ופתאום, מבין הדמעות, כהארה או לחישה קרובה מבורא עולם,

היא מבינה.

היא עוד תזכה, ותמתין, ותשלח…

אבל התורה כבר פה, והיא שלה.

היא קיבלה אותה. יהודייה.

והיא יוצאת מהחדר, מוכנה. לקבל את התורה.

 

גדול מסך חלקיו – סיפור לשבועות

למה היא תכין עוגות משוקעות? זה הזמן לחשיבה מחדש על לימוד התורה של בעלה

סוכה על הראש

כן, היא אוהבת סוכות של אחרים.

כי פנה יום.

למה היא לא מרגישה? איך היא תצליח להתחבר?
תגובות אחרונות

אולי יעניין אותך גם...

אוהבת ליצור? סדנה במיוחד בשבילך, קצת הרפיה וחדוות יצירה.
משהו, החלק הנשי הזה שאוהב יופי וטעם, התעורר בי. פתאום רציתי שהסלון שלי יהיה באמת יפה ושהמטבח שלי יהיה מעוצב עד הקצה.
טובעת בים מטלות ורוצה לנהל זמן בצורה נכונה? בואי ללמוד מה זה באמת.
הוא בבית הכנסת, לומד, ואת? עם הטיטולים והילדים בבית…רחוקה?
איך יודעים אם מברכים על המאכל מזונות? הדרכה חשובה.
אנחנו זקוקים לזכויות! מוסיפים בכבוד שבת קודש.

או צרו איתנו קשר

צרפו אותי 

התכנים החדשים
וגליום התוכן הדיגיטלי שלנו
ישר אליך!