מחלה של שמחות

מי מסוגל להבין? ולמה כולם מרגיעים “זה לא מחלה”? אני סובלת, וזו לא בדיחה. הצטרפו אלי יחד למסע
היפראמזיס_זו_לא_מחלה_איך_מתמודדים

מחלה של שמחות | פרק 3

המטבח עמוס בידיים מתרוצצות. גם במאכלים. שולמית שוטפת כלים. ריבי מתבלת את הסלטים. אמא צובטת את הבצק ומייצרת ממנו נחשים לחלות. הריח המוכר של יום

מעבר לפרק ←
היפראמזיס_זו_לא_מחלה_איך_מתמודדים

מחלה של שמחות | פרק 2

“איך ההרגשה?” העיניים שלי ממצמצות. אור גדול נשפך מבחוץ. ישנתי המון.  “ככה-ככה”, אני עונה בכנות. “אולי קצת יותר טוב”, אני מדגימה במרחק קטן בין האגודל

מעבר לפרק ←

אולי יעניין אותך גם...

כבר כמעט גאולה, או שוב חויים שואה?
את יוצאת לעבוד, אך האם זה חייב להיראות ככה?
“להנות בהם בני אדם” – ימים אחרונים לברכת האילנות.
פרויקט מכבדים את סעודה שלישית שנה שניה יוצא לדרך!
אם הוא רק היה עוצר דקה לפני שדיבר…
מה להלכות טומאה וטהרה בעופות ובחיות קשור ישירות לימנו אנו?

או צרו איתנו קשר

צרפו אותי 

התכנים החדשים
וגליום התוכן הדיגיטלי שלנו
ישר אליך!