פרק 7
נועה אני נוסעת לאיריס. תל אביב הישנה מקבלת את פניי עם שמש נעימה, בדיוק במינון הנכון בעבורי. עוד עשר דקות עד 11:00. נכנסת לשדרה המוריקה
עוצמת לרווחה
חוי ונועה יוצאות למסע, אפרים ברקע, מאיים ומסבך ופיצי מגיח באמצע והופך את הכל… בין לבין נועה חוזרת לעבר, הזוגיות שלה מציפה אבני נגף שנדרשו לסלק ומקסיקו על שלל צבעיה מוסיפה אורות ובמה.
פרק 6
חוי נכנסת אל החדר, מתיישבת על הכיסא ומחבקת את עצמה חיבוק מרפרף. "מה קורה? יואו, קריר", היא אומרת ומכווצת מצח אל נועה. "את עייפה?" "את
פרק 5
חוי לא נבהלת, נועה. חשבתי שהאישונים החומים שלך יגדלו קצת, כשאספר שלפעמים אין אצלנו ארוחת צהריים. לא נבהלת. זה מנחם ומרגיע אותי. אולי זה לא
פרק 4
חוי חזרתי היום הביתה מ'בית יעקב נווה אהרון' וצנחתי על הכיסא הראשון שעמד בכניסה. במקרה היו עליו גם שלוש חולצות של אפרים, לבושות על המשענת.
פרק 3
נועה מקסיקו, 1985 יש לי לפעמים חלומות מוזרים שבהם אני מרגישה כאילו המיטה שלי היא בריכה ואני טובעת בתוכה. לפעמים אני יודעת שזה רק חלום,
פרק 2
חוי נועה, שלוש וחצי לפנות בוקר של יום חמישי. נפגשנו היום, כלומר, אתמול, וקשה לי לכתוב לך את זה אבל חייבת. את כזו נשמה, ובאמת
פרק 1
נועה: ידעתי. ידעתי. היא מהסוג שלא נוח לו בכורסה האפורה… לפעמים זה ממש מתיש לדעת מראש. כאילו נועלים את האופציה החלופית עוד לפני שמבינים מה
