עוצמת לרווחה

פרצוף_מציץ_מתוך_נייר_קרוע
חוי ונועה יוצאות למסע, אפרים ברקע, מאיים ומסבך ופיצי מגיח באמצע והופך את הכל… בין לבין נועה חוזרת לעבר, הזוגיות שלה מציפה אבני נגף שנדרשו לסלק ומקסיקו על שלל צבעיה מוסיפה אורות ובמה.

פרק 17

חוי מספרת: "אני משתחררת", הסקרנות שלי אומרת לו בשתיים עשרה בצהריים. "מכתב השחרור יהיה מוכן עוד שעה. אתה בא?" "עוד שעה?", הוא נלחץ קצת. "שיתנו

מעבר לפרק ←

פרק 16

"את שמה לב, נועה? אכלת 'רבע לשבע' אחד לפני יותר מיממה, ונראה שהוא השאיר עליך חותם בל יימחה…" המשפט הזה מפיה של איריס זורק אותי

מעבר לפרק ←

פרק 15

חוי "בשורות טובות", אומרת לי הרופאה בתשע ועשרה בבוקר, בביקור הרופאים. "תתחילי להתכונן לחזור הביתה". הי-הופ. המוניטור מימיני מעלה הילוך.  "באמת?", אני לובשת חיוך מקסים

מעבר לפרק ←

פרק 14

דהרות הסוס של המוניטור מחזירות אותי בבת אחת להווה. חוי כנראה מתהפכת במיטה, כי עכשיו זה כבר נשמע כמו עדר של סוסי פרא במנוסה. אני

מעבר לפרק ←

פרק 13

מאוחר. אם ד"ר ינבסקי לא הייתה מנפיקה לי כרטיס VIP, אין סיכוי שהשומר היה מכניס אותי. איכשהו, השטיח האדום שכמעט פרס לכבודי בשער גורם לי

מעבר לפרק ←

פרק 12

"למה היא רועדת ככה?", הוא שואל את האח שמצטופף גם הוא באמבולנס הקטן. "אלו צמרמורות של לידה", הוא אומר לו. ואל תוך הגיהינום מגיעים אל

מעבר לפרק ←

פרק 11

"אני פחדנית, אני פחדנית, אני פחדנית". "אמרת משהו?" "—", אני יוצאת מהחדר שלנו, מחפשת מקום עם אוויר ביחידה ההזויה הזאת ונכנסת אל חדר הכביסה. שם,

מעבר לפרק ←

פרק 10

נועה מספרת הרבה זמן לא חוויתי 48 שעות ארוכות כל כך. כל צלצול טלפון מרעיד לי את הלב… אולי הפעם זו חוי? מודאגת. רואה אינסוף

מעבר לפרק ←

פרק 9

נועה הטלפון מצלצל, מעיר אותי משרעפיי. ככה זה כשאני מסכמת פגישה טיפולית. שיחה לא מזוהה. אני נזכרת שקבעתי פגישה טלפונית עם אישיות כבודה. אולי זו

מעבר לפרק ←

פרק 8

חוי כותבת נועה, הייתי שמחה לשמוע ממך אם זה נורמלי מה שקורה לי. ובבקשה ממש, תכתבי לי את האמת. אני אבלע את הרוק ואצליח לעכל

מעבר לפרק ←

או צרו איתנו קשר

צרפו אותי 

התכנים החדשים
וגליום התוכן הדיגיטלי שלנו
ישר אליך!