שיר מיוחד מאוד וכבד מאוד.

בצעירותי אהבתי את השיר, את הלחן של גרין והשירה של דדי, אבל את המילים המסתוריות והעמוקות מספר ‘דעת תבונות’ לא הבנתי.

לאחרונה נזכרתי בשיר והחלטתי לנסות ללמוד את המילים ממקורן.

פתחתי את הספר וגיליתי עולם מופלא, מרתק ומרגש מאוד מאוד.

אחרי הלימוד נחשפתי מחדש לשיר נדיר שנוגע בשורשי השורשים של הנהגת הקב”ה בעולם ופותח לנו הצצה קטנה אל האינסוף.

“אמנם, הנה זה הוא מחוקו של הייחוד העליון לבדו ב”ה להראות עוצם ממשלתו השלמה; שכל הזמן שהוא רוצה, מניח העולם להיות סוער והולך בילדי הזמן, עת אשר שלט הרע בעולם; ולא עוד, אלא שאינו מעכב על ידי הרע הזה מעשות כל אשר בכוחו לעשות, ואפילו מגיעות בריותיו עד הדיוטא התחתונה. אפס כי לא מפני זה יאבד עולמו, כי הממשלה לו לבדו, והוא עשה, והוא סובל, והוא מחץ, והוא ירפא, ואין עוד מלבדו. והנה זה יתד חזק לאמונת בני ישראל, אשר לא ירך לבם לא מאורך הגלות ולא ממרירותו הקשה.”