שגרת גלות

ציור_של_רכב_אדום_עם_מזוודות_על_הגג

הבלאגן מאיים להוציא אותה מדעתה, אבל לחזור הביתה?

56

נועה מספרת “תתארי לי מה את רואה, נועה”. בניינים רוקדים אני רואה. בניינים שהשתגעו לגמרי. “נועה, מה את שומעת?” מתכות חורקות. סירנות. תינוק בוכה. “נועה. את יכולה להיות איתי? אני רוצה שתסתכלי עליי!” אני בוהה בערפול.  התמונה מתחדדת לי. אני כאן. “תסתכלי סביבך ותגידי לי חמישה דברים שאת רואה”, אני רואה את איריס קרובה מאוד. […]

פרק 53

בא לי שזה יצחיק אותי שאני אומרת לנהג לנסוע לדן פנורמה, תל אביב. אבל זה לא מצחיק אותי. בא לי לצחוק. אני נוסעת לפגישה. אני מנסה לדגדג את עצמי במילים. במלון שאני אוהבת את הריח שלו, מול הים, עם איזה איש אחד שכבר יצא לי להיפגש איתו כמה פעמים. עדיין אני לא צוחקת, פותחת את […]

פרק 55

חוי מספרת ברכב, הוא חייב להוציא את הפלאפון כדי לפתוח את הווייז. אני נושמת עמוק מול המכשיר הזה, ויש שם חמש עשרה שיחות שלא נענו. ההבעה של אפרים מבועתת כשהוא חושף את שם המתקשר.  אבל כמו גבר, הוא לא חוזר. מורה לווייז לקחת אותנו לבית החולים, ואפילו מדליק סט שירים של הזמר שאנחנו אוהבים לשמוע.  […]

פרק 54

חוי מספרת הוא שותק, וזה רע. כי המילים שאמר כאילו נשמעות שוב ושוב בחלל המלון, מתמזגות עם המנגינות הקלאסיות שנוסעות על השטיחים, חוזרות על עצמן. “סיפרת להורים שלי סיפורים הזויים ומצוצים מהאצבע”. הוא שותק, אבל אני שומעת את זה עוד פעם, ועוד. “עירבת רבנים ועסקנים. הסתת את ההורים שלך ודרשת דרישות מופרכות”. המילים צועקות לי […]

מחלה של שמחות | פרק 3

היפראמזיס_זו_לא_מחלה_איך_מתמודדים

המטבח עמוס בידיים מתרוצצות. גם במאכלים. שולמית שוטפת כלים. ריבי מתבלת את הסלטים. אמא צובטת את הבצק ומייצרת ממנו נחשים לחלות. הריח המוכר של יום שישי. אני משרבבת ראש למטבח ומוצאת מפלט בסלון. אמא מגיעה אחרי, נוטשת את נחשי הבצק. “רוצים לשתות משהו? לאכול? ליבי, תגישי פרוסת עוגה לרובי. הכנתי שמרים, כמו שאת אוהבת”. “זה […]

מחלה של שמחות | פרק 2

היפראמזיס_זו_לא_מחלה_איך_מתמודדים

“איך ההרגשה?” העיניים שלי ממצמצות. אור גדול נשפך מבחוץ. ישנתי המון.  “ככה-ככה”, אני עונה בכנות. “אולי קצת יותר טוב”, אני מדגימה במרחק קטן בין האגודל לאצבע. מרגישה את המערבולת מעורפלת מעט, אבל קיימת. ממתינה לרגע שתוכל להתנפל עלי שוב. “צריך לארגן את המזוודה”, מזכיר לי רובי ופותח את המקרר. שתי ביצים נחות בכף ידו. אני […]

מחלה של שמחות | פרק 1

היפראמזיס_זו_לא_מחלה_איך_מתמודדים

“די!” אני כושלת על קרטון מזדמן, לופתת את ראשי בכפות ידי. “כבר?” אולי רק אני שומעת אכזבה בקול. “רק עכשיו הגענו. את כבר מתייאשת?”  האיש הטרי שלי משתדל לא לכעוס, למרות שאינו מצליח להבין. גם אני לא. המחסן קטן. וצפוף. ואני מרגישה רע. מאד. הקרטונים שהצלחנו למלא אתמול ושלשום, ושבוע שעבר חוסמים את המעבר והאוויר. […]

פרק 20

חדר_המתנה_עם_שורת_כסאות_לבנים_ועציץ

אחת מאלף כמה בנאלי, הגענו לפרק הסיום של ‘אלף בתור לפני’. תכננתי אותו המון, את הפרק הזה. אולי מהיום שבו ההגיגים המקושקשים שבמגירה קיבלו במה מכובדת, מהוקצעת, ופתחתי חלון לקהל לבפנים של הרגשות שלי. היה פער של כמעט שנה בין כתיבת הפרקים לפרסומם. למען האותנטיות השתדלתי לתקן את התאריכים, אבל החוויות עצמן קרו בערך שנה […]