נפלאים ומעצבנים,

מתוקים ומסריחים,

אוהבים ושונאים,

אהובים ושנואים,

מחבקים עד כאב,

צועקים וצועקים,

בוכים וצוחקים,

שוברים לנו את הלב ואת הבית,

מקיאים את גופם, סודותיהם, נפשם ונשמתם,

אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם

קבלו את – 

השיכורים הקדושים של פורים.

כל שנה אחיותיי היו אומרות לי: “תאר לנו מה זה להשתכר,

מה זו החוויה המוזרה המפחידה, המיוחדת והמרגשת הזאת?

מה אתה מרגיש תוך כדי שאתה לא אתה?”

והאמת, היה לי קשה להסביר גם לעצמי מה בדיוק קורה שם, ודאי להעביר לאחרים את ההרגשה.

הייתי אומר להן שהדרך היחידה להבין את זה היא פשוט לשתות בקבוק של יין…

אחרי החתונה, כשביקשתי רשות מאשתי להשתכר בפורים, היא התנתה את ההסכמה בכך שאסביר לה מה זה.

היא אמרה לי: “לדמיין איך זה לישון בסוכה – אני יכולה, לדמיין לימוד לאורך כל הלילה בליל שבועות – קשה אבל אפשרי,

אבל לדמיין שכרות? – לא שייך בכלל…”

כדי לגייס את ההסכמה הנכספת, התאמצתי להגדיר לעצמי את החוויה, וזה מה שיצא:

שיכור הוא כמו תינוק 

סוחבים אותו, דואגים לו, מאכילים אותו, מנקים אחריו, והוא דורש צומי כל הזמן. כן, בדיוק כמו תינוק.

ליין יש כוח נפלא לספר לשתיין ששותה אותו שהוא מקבל חכמה עילאית כזו, שכל מילה שיוצאת מפיו היא פנינה אמיתית שלא שמעה אוזן (המן) מעולם.

הצרה שלנו מתחילה מכך שכל השיכורים מאמינים לסיפור של היין,

וכך לאורך שעות הם מהגגים ומדברים ללא הפסק, וכשהם שמים לב שיש מישהו בקצה השולחן שפספס משהו, מרוב טוב ליבם ומידת חסדם הם חוזרים שוב ומגביהים את הקול.

ואז, כשהיין משפיע יותר, הם מתחילים לדבר באופן לא ברור כל כך, וכשהם מבינים, בצדק, שלא מבינים אותם – הם צועקים בקול רם יותר ויותר.

אז מה עושים? איך מתמודדים עם הצעקות הרמות?

עולם בחורי הישיבות מתחלק לשניים:

אלה ששונאים יין ואומרים שזה הדבר הכי גרוע שהם טעמו בחיים, אבל אין ברירה – “חייב איניש לבסומי”, ולכן צריך לסבול כמה דקות בשביל אושר של כמה שעות;

וישנם אלה שמשקרים, עושים את עצמם מבינים, חוזרים על כמה מילים ששמעו פעם, כמו עפיצות היין, הביקבוק שלו וכדומה, וסובלים פעמיים:

גם מהטעם הנוראי של היין (כי הם לא רגילים לשתות), וגם מהצורך להעמיד פנים ולזייף הנאה.

השאלה הגדולה, כמובן, היא למה הם עושים את זה לעצמם? האם הם כל כך נהנים מזה ששווה להם את ההתגלגלות ברחובות, את הסחרחורות וההקאות שהשכרות מביאה בעקבותיה?

מסתבר שכן.

ליין יש יכולות מיוחדות: מצד אחד הוא מעלה את רמת האדרנלין בגוף לשמים, ומצד שני מוריד את רמת הדעת לאדמה, ואז גם הגברים הקשוחים ביותר, שמסתירים מעצמם ומכולם עולם שלם של רגשות, משפריצים צונאמי של אהבה עצומה והתלהבות בשמים.

פתאום הם אוהבים כל כך, מחבקים כל כך, שמחים כל כך, שרים כל כך, רוקדים כל כך.

מניסיון אישי שלי כאחד שלא אוהב אקשן , החוויה של השכרות הייתה ממלאת ומרגשת אותי לשנה שלמה! היכולת להתקרב לקב”ה בעוצמה ללא מסכות ועכבות, להתפלל מכל הלב עם דמעות כמים, להודות למשפחה האהובה ולחברים הקרובים בהתרגשות שעולה על גדותיה, 

לרקוד ולשיר עד כלות הכוחות בשמחה כנה ופנימית –

זו חוויה רוחנית מיוחדת – יום כיפור ממש.

ומרדכי, יענקי, מוישי, אלימלך – ידעו את כל אשר נעשה ?

הדובדבן שבקצפת, או יותר נכון ה”בלו לייבל” של השיכורים, הוא לומר למחרת הפורים: “אני לא זוכר כלום”, ואת כל סיפורי דברי הימים שהיו, לספר בשם בני המשפחה, כאילו סיפרו לו והוא רק מצטט…

החלטתי לתת את הסקופ הבלעדי הזה למגזין “הפסקת קפה”,  לספר לכן את האמת ולבגוד בקשר השתיקה עם אחיי השיכורים.

כשהם אומרים: “אני לא זוכר כלום”, הם מתכוונים:

“אני זוכר מצוין משנה שעברה איזו הערצה קיבלו השיכורים האמיתיים שלא זכרו כלום, ואני לא הולך השנה לפספס את התענוג.”

אבל אל תגלו שגיליתי. זו גם הסיבה שכתבתי בשם בדוי –

עוד מעט פורים והחבר’ה השתויים עלולים לחבק חזק עד כאב אם כתבת משהו שהם לא אהבו.

חוץ מזה, השם הבדוי יעזור גם לשיכורים שתטיחו בפניהם את מה שכתוב כאן – הם יוכלו להגיב: “שטויות, מי הוא בכלל? רואים מהכתיבה שהוא לא טעם טיפת יין אחת מעולם!”

או שהם יגיבו: “אוהו, כך הוא כתב? אין ספק שהוא כתב את זה כשהוא ממש שיכור”.

“אחר הדברים האלה”

לקראת סיום יש לי בקשה אחת.

פורים כולו הוא חג של “בין אדם לחברו” – משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים.

אנא, קבלו על עצמכן את המצווה הזאת ותעמידו פנים שהדברים שהשיכורים עושים מרתקים אתכן ואתן רק מחכות לשמוע את אמרי השפר שלהם, וכמה שיותר בקול.

אתן בטח סקרניות לדעת אם אחרי כל ההסבר המפורט שנתתי לאשתי היא הרשתה לי להשתכר…

חז”ל אמרו: “נכנס יין יצא סוד”, 

והיום, שבוע לפני פורים, היין עוד לא נכנס.

הפוסט נכנס יין הופיע לראשונה ב-הפסקת קפה.

1. השירה או הניגון – בשפה המקצועית זה נקרא ‘מלודיה’. את המלודיה לרוב שר הזמר, ואם אין זמר, אחד מכלי המוזיקה ינגן את המנגינה. לרוב כלי דומיננטי כמו חצוצרה, קלרינט וכדומה.
2. ליווי – כשמו כן הוא. התפקיד של הליווי הוא ללוות את המנגינה שהמלודיה מנגנת.

משימה מספר 1:
אחרי שאנו מכירים את שני האלמנטים – מלודיה וליווי, נאזין עכשיו לשיר שאנחנו אוהבים. הפעם אנו הולכים כבר לשמוע את השיר כמו ‘מוזיקאים’. נקשיב לשיר פעמיים – בפעם ראשונה נאזין אך ורק למלודיה, ובפעם השנייה נאזין רק לליווי של השיר!

אחרי שהקשבנו לשיר כמו מוזיקאים, אפשר כבר לצלול למים עמוקים יותר.
מוזיקה היא שפה לכל דבר. כמו בכל שפה, גם בשפת המוזיקה יש ‘אותיות’ שאמצעותן מעבירים מסר. אפשר להעביר מסר גם דרך דיבור, אבל במוזיקה המסר עובר דרך כלי מוזיקלי או דרך השירה.
בכל שפה יש עשרות אותיות, אבל בשפת המוזיקה יש רק שבע אותיות! ובשפת המוזיקה כל אות נקראת ‘תו’.
שמותיהם של התווים הם: דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי.
כשמחברים את כל התווים יחד, נוצר ‘סולם’.
כמו בטיפוס על סולם, שכדי להגיע לגובה מסוים אנו עולים תחילה על המדרגה הראשונה, אח”כ על המדרגה השניה וכן הלאה, עד שמגיעים לגבוה הרצוי –
כך גם בסולם התווים. כל צליל מהווה גובה מסוים. את גובה הצליל אפשר לכנות גם ‘טון’. הצליל ‘דו’ הוא המדרגה הראשונה של הסולם, לכן הוא הטון הנמוך בסולם הצלילים. הצליל ‘רה’ הוא המדרגה השנייה של הסולם, לכן הטון שלו יהיה מעט גבוה יותר מצליל ה’דו’. הצליל ‘מי’ הוא המדרגה השלישית, אז הוא יהיה טון אחד מעל הצליל ‘רה’, וכך ממשיכים התווים בסדר עולה.

משימה מס’ 2:
במשימה הזאת אנו הולכים לשיר (בפה) את כל הסולם של ‘דו רה מי’, בדיוק כמו שלמדנו זה עתה,
כך ש’דו’ יהיה הטון הכי נמוך, ‘רה’ – טון מעט גבוה יותר. בצליל ‘מי’ נעלה טון נוסף, וכך נשיר את כל סדר התווים. כל תו נשיר בטון גבוה יותר מהקודם.
דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי.

משימה מספר 3:
עכשיו נשיר הפוך – נתחיל מהצליל הכי גבוה, מצליל ‘סי’, וכל תו נרד בעוד טון לכיוון מטה, עד שנגיע ל’דו’ – שזה יהיה הטון הנמוך ביותר!
סי, לה, סול, פה, מי, רה, דו.

לאחר שהבנו מה שמו של כל צליל, אנחנו צריכים אורגנית כדי שנוכל ללמוד את עולם הצלילים על גבי האורגן.

כשמסתכלים על האורגן, ניתן לראות שיש הרבה יותר מ-7 קלידים. והרי למדנו שיש רק 7 צלילים?
הבה נעשה סדר ונבין מהם הקלידים שאנו רואים.
כל מקש או כפתור שעליו מנגנים באורגן, הוא צליל. כל סדרה של שבעה צלילים שבאורגן נקראת ‘אוקטבה’.
נספור שבעה קלידים לפי סדר התווים, ונראה שמיד אחרי התו האחרון, ה’סי’ – מתחילה אוקטבה חדשה של שבעת התווים.
חשוב לציין שלכל מקש של הצלילים יש את השם הקבוע שלו.
הדרך שבה ניתן יהיה לזהות את מיקומם ואת שם הצליל שבאורגן היא על ידי הצלילים השחורים שבאורגן.

ניתן לראות שהמקשים השחורים באורגן מסודרים בקבוצות של שני מקשים ושלושה מקשים, כאשר יש רווח בין קבוצה לקבוצה. זה נראה כך: שני מקשים שחורים – רווח – שלושה מקשים שחורים – רווח – שני מקשים שחורים וכן הלאה לאורך האורגן.

לפי הקבוצות של המקשים השחורים ניתן לזהות את מיקומו של כל מקש לבן שיוצר את הצליל, וכמו שכבר הבנו, לכל צליל יש שם משלו.

הדרך הטובה ביותר לזכור את מקומם של הקלידים על האורגן הוא לזכור תמיד את המיקום של התו ‘דו’. המיקום של ‘דו’ תמיד יהיה בצד השמאלי, מתחת למקש השחור הראשון בקבוצה של 2 המקשים השחורים, כפי שניתן לראות בתמונה. משם ממשיכים בסדר עולה עם שמות התווים. כשנסיים לספור את שמות הצלילים, נפגוש שוב את הצליל ‘דו’. כך מתחילה אוקטבה חדשה וחוזרים שוב למנות את שמות ה’דו רה מי’.

משימה מס’ 4:
ננגן את כל הצלילים לאורך האורגן, ועם כל מקש שננגן נגיד את שם הצליל.
את הצלילים ננגן ביד ימין. נתחיל מהחלק התחתון של האורגן (משמאל לימין).

אחרי שלמדנו את שמות הצלילים, אפשר כבר לנגן שיר.
השיר שנלמד לנגן הוא שיר החופה היפה והמרגש ששומעים בדרך כלל בשעת החופה.

משימה 5:
כדי שיהיה קל לזהות ולהתאים את הצלילים, מומלץ לכתוב את שמות הצלילים על מדבקות, ולהדביק על מקשי האורגן. אפשר להדביק לפי התמונה למעלה. מספיק להדביק על אוקטבה אחת בלבד. המדבקה הראשונה תתחיל במקש ‘דו’ בסדר עולה, והאוקטבה שעליה נדביק תהיה בין אמצע האורגן ולצד העליון של האורגן, כי אנו ננגן ביד ימין.

משימה 6:
כעת ננגן את שיר החופה.
ננגן לפי סדר הצלילים שיופיע לנו. ככל שננגן פעמים רבות יותר, כך נלמד לנגן את השיר טוב יותר.
מומלץ לתרגל כל חלק כמה פעמים, עד שנצליח לנגן בצורה חלקה ונזכור לנגן את כל החלק בעל פה. רק אז נוכל להתקדם לחלק הבא, ואח”כ לנגן את כל השיר ברצף!

חלק 1: דו, רה, מי, מי, מי, מי, פה, רה, מי, דו.

חלק 2: רה, דו, רה, מי, פה, מי, רה, דו, מי.

חלק 3: דו, רה, מי, מי, מי, מי, פה, רה, מי, דו.
חלק 4: רה, דו, רה, מי, פה, מי, רה, מי, דו.

חלק 5: מי, פה, סול, סול, סול, לה סול, פה, סול, פה, מי.

חלק 6: פה, מי, פה, סול, לה, סול, פה, מי, סול.

חלק 7: מי, פה, סול, סול, סול, לה, סול, פה, סול, פה, מי.

חלק 8: פה, מי, פה, סול, לה, סול, פה, סול, מי.

חלק 9: מי, סול, פה, פה, פה, סול, מי, רה, מי, רה, דו.

חלק 10: רה, דו, רה, מי, פה, מי, רה, דו, מי.

חלק 11: מי, סול, פה, פה, פה, סול, מי, רה, מי, רה, דו.

חלק 12: רה, דו, רה, מי, פה, מי, רה, מי, דו.

לאחר שניגנתם את כל השיר בצורה חלקה, מומלץ לנגן את השיר בקצב הנכון. אפשר תוך כדי הנגינה לדמיין או לשיר את המנגינה, וכך ננגן בצורה מושלמת!

ועכשיו, לרגל המצב, קורסי הנגינה מבית שלומי שטרן במחיר מוזל של 99 ש”ח בלבד (במקום 899 שח)

קורס גיטרה וקורס אורגנית.

לרכישה לחצו כאן

הפוסט בואו ננגן! הופיע לראשונה ב-הפסקת קפה.

ממקלות ארטיק פשוטים!

כ”כ פשוט והתוצאה- וואו!

החומרים הדרושים:

מקלות ארטיק 

צבע אקריליק בצבע המתאים לחדר / אהוב עליך

(נמכר בחנויות חומרי יצירה)

מכחול

קאטר 

דבק חם ונר

נילון

הוראות ההכנה:

בשלב הראשוני נפרוס נילון ונצבע את המקלות ארטיק בצבע הרצוי בעזרת מכחול / ספוג, נמתין כשעה ליבוש ולאחר מכן כדאי לצבוע שכבה נוספת של צבע- כך הצבע יהיה חזק וגם איכותי יותר.

אם בחרת להכין את הקישוט לסלון/מסדרון לכי על צבעים כמו שחור/כסוף/נחושת/מוזהב ולחדרי ילדים בחרי צבע ורוד/טורקיז/ירוק/כחול וכדומה…

לאחר שהתייבש ניצור צורות משושים כפי התמונה ונדביק בעזרת דבק חם ( לא הרבה דבק שלא יציץ..)

לאחר מכן ניצור את המדפים: ניקח 8 מקלות לכל מדף, נניח ישר ונדביק חתיכות עץ שחתכנו בעזרת הקאטר לקיבוע והדבקה טובה של המדף, 

נדביק לכל מדף בחזית מקל ארטיק צבוע לגימור מושלם ונדביק כל מדף על הצלע התחתונה של המשושה,

בהנאה ובהצלחה!

יצרת? נהנית?

אשמח שתשתפי אותי בתמונה:

[email protected]

הפוסט קישוט קיר DIY הופיע לראשונה ב-הפסקת קפה.

בואו נכין לבד בבית ובעלות מינימלית פלייסמנטים יפיפיים.

החומרים הדרושים:

אקדח דבק חם

נרות דבק חם בשפע

שולחן עם מפת פלסטיק עבה או שולחן פלסטיק (צריך לעבוד על משטח שאפשר בקלות לקלף ממנו דבק חם)

ספרי צבע איכותי בצבע הרצוי (זהב/כסף/שחור/אחר)

לורד

מציירים עם הלורד עיגול על הניילון (אם עובדים ישירות על השולחן אפשר לסמן גבולות עם דבק נייר) בגודל הרצוי לפלייסמנט (כדאי למדוד עם צלחת)

ממלאים את שטח העיגול ב’קישקושי’ דבק חם בצורה חופשים. שימו לב לשמור על עובי אחיד!

ממתינים לייבוש מלא.

מקלפים ומניחים על מפת ניילון

מרססים בזהירות בספרי הצבע, שתי שכבות כאשר ממתינים לייבוש מלא בין שכבה לשכבה.

הפלייסמנטים מוכנים! אפשר להכין תחתית תואמת לכוס להשלמת השיק…

הפוסט הכנת פלייסמנטים בבית DIY הופיע לראשונה ב-הפסקת קפה.

קירות

יש כמה אופציות לשדרג את הקירות, כל בית ומה שמתאים לו:

1. צבע
   • הולכים לטמבור (אם פתוח) וקונים צבע חדש. כדאי קצת ‘לצאת מהקופסא’ ולנסות משהו שונה כמו אפור בהיר, מוקה, סגלגל, פודרה… מנקים את הקירות וצובעים 2 שכבות.
   • אופציה נוספת היא לקנות צבע יותר דומיננטי (ורוד פוקסיה, סגול, כחול, טורקיז…) ולצבוע קיר אחד בלבד.
2. טפטים
   • יש חנויות מתמחות או אתרים שאפשר לקנות מהם טפטים מהממים לקירות בטווח רחב של מחירים. מומלץ לבחור קיר אחד ואותו לחפות בטפט (בד”כ הקיר של המיטות או של שולחן הכתיבה.)
   • הדרכה מלאה לטפטים תוכלו למצוא כאן
3. מדבקות קיר
   • השמים הם הגבול במגוון ובדוגמאות שיש. גם אותן אפשר להדביק על קיר אחד שלם (מתאים לצורות גאומטריות) אזור מסויים בקיר (מתאים לאיורים) או בחלק העליון של הקיר סביב כל החדר (רצף של צורות/שרטוט)

רהיטים

גם רהיטים אפשר לצבוע אך זה נושא לכתבה נפרדת. אבל לפני שנצבע:

1. אפשר בקלות להחליף ידיות, אפילו עם ארונות אחרים בבית…
2. להדביק מדבקות טפט בצורה מעניינת (עיגולים על דלת אחת של הארון… למשל)
3. ניקיון! ספוג הפלא על המיטות, השולחן והארונות יגרמו להם להיראות הרבה יותר טוב.

תאורה

1. אפשר להחליף את צבע התאורה וכבר לתת לחדר מראה חדש. מצהוב – ללבן ולהיפך.
2. אהיל – אם התאורה שלכם מתאימה זה הזמן לבנות אהיל יפה שיתן תחושת חמימות ובייתיות בחדר.

מצעים

1. מצעים חדשים משדרגים מאוד את המראה, אבל לא צריך להוציא הרבה כסף. סדין חדש בצבע שונה או אפילו לתפור כיסוי חדש למיטה משמיכת קיץ ישנה יכול להביא לתוצאה מקסימה במינימום הוצאה.
2. נסו לסדר את המיטה מחדש, לגלגל את השמיכות במקום לפרוס, לקפל למלבן לאורך המיטה… הפעילו את היצירתיות והתרגלו לסדר מיטות במראה רענן ואחר.

מיקום מחדש

1. גם מיקום מחדש של הרהיטים בחדר יצור מראה רענן וכייפי. מדדו את גודלי הרהיטים ושטח החדר לפני שאתם מתחילים בגרירות…
2. העבירו ממקום למקום את מה שתלוי על הקיר- מדפים, תמונות ומתלים.

שטיח

אין כמו שטיח מפנק להכניס חמימות לחדר.

1. אפשר להכין לבד שטיח: קונים משטח רשת מפלסטיק והרבה פונפונים גדולים. מדביקים אותם עם דבק חם בצורה צפופה על המשטח והרי לכם שטיח נעים ומפנק מעשה ידיכם!
2. אופציה נוספת למשקיעניות-להכין כדורי ‘פונפון’ מחוטי צמר שמלפפים על טבעות קרטון ואותם להדביק אח”כ על רשת או משטח שלא מחליק.

וילונות

1. בחנויות הסטוק תוכלו למצוא מבחר יפה של וילונות במחירים נוחים. וילון מקפיץ את מראה החדר, אל תוותרו עליו.
2. רוצה להכין לבד?
   • קני מוט ובד רך שיש לו נפילה יפה. רוחב הבד כפול שלוש מרוחב החלון.
   • חצי את הבד לשניים באורך כדי לקבל וילון עם שתי כנפיים.
   • מדדי את האורך מהקצה העליון של הבד לקיפול שיצור כיס-שדרכו תוכל להשחיל את הוילון על המוט.
   • תפרי את הקיפול
   • תפרי מכפלת למטה והשחילי על המוט
   • חזרי על הפעולה עם החצי השני

תמונות

1. תחמי אזור על אחד הקירות ומלאי אותו בקולאז תמונות מעניין.
2. מסגרי כמה תמונות יפות ותלי על הקיר בטור או בשורה. התמונות יכולות להיות תמונות נוף/ אובייקטים או תמונות של שוכני החדר…
3. פאזל זו תעסוקה מצויינת לאורך זמן ואחר כך אפשר למסגר ולתלות על קיר מרכזי. שימו לב לבנות את הפאזל מראש על משטח פוליגל.

השתמשו ביצירתיות ובכוח הדמיון ואל תפחדו להעיז!!

בהצלחה!

הפוסט מייקאובר לחדר – תעסוקה לנערות הופיע לראשונה ב-הפסקת קפה.